צפניה
1:1 דבר ה\' אשר בא אל צפניה בן כושי הבן
מגדליהו בן אמריה בן חזקיהו בימי
יאשיהו בן אמון מלך יהודה.
א,ב, אֶכְלָה אֶת-כֹּל, מִן-הָאָרֶץ, נְאֻם יְהוָה.
א,ג אאכל אדם ובהמה; אאכל את עופות השמים,
ודגי הים ואבני הנגף עם הרשעים: ו
אכרת את האדם מן הארץ, נאום ה\'.
א"א:ד גם אשלח את ידי על יהודה ועל כל
תושבי ירושלים; ואכרת את שארית הבעל מן
המקום הזה ושם הכמרים עם הכהנים;
1:5 והעובדים לצבא השמים על-גבי הבית; והם
העובד והנשבע ליהוה, והנשבע במלחם;
1:6 והשובים מיהוה; ואלה שלא
בקש את ה\' ולא שאל אותו.
יח,ז, שקט, לעיני אדוני יהוה, ליום יהוה
בִּקְרֵב: כִּי הִכִּין יְהוָה זָבָן, הִקְרִיב
אורחים.
א,ח והיה ביום זבח יהוה אני
יעניש את הנסיכים ואת בני המלך ואת כל אשר
לבוש בלבוש מוזר.
1:9 גם באותו היום אעניש את כל המדלגים על הסף
הממלאים את בתי אדוניהם באלימות וברמאות.
1:10 ויהי ביום ההוא נאום יהוה ויהיה
יהיה רעש זעקה משער הדגים, ויללה מה
שנית, והתרסקות גדולה מהגבעות.
1:11 יללו יושבי מכתש כי כל הסוחרים נכרתים
מטה; כל נושאי כסף נכרתו.
1:12 ויהי בעת ההיא וחקר את ירושלים
בנרות, ולהעניש את האנשים היושבים על משקעיהם: כי
אָמְרוּ בְּלִבָּם, לֹא יַעֲשֶׂה יְהוָה טוֹבָה וְלֹא יַעֲשֶׂה רָעָה.
1:13 על כן תהיה רכושם לשלל ובתיהם א
שממה: גם הם יבנו בתים ולא ישבו בהם; והם
יטעו כרמים, אבל לא ישתה את היין.
1:14 יום יהוה הגדול קרוב קרוב הוא וממהר מאוד אפילו
קוֹל יוֹם יְהוָה: הַגִּבּוֹר יִצְעַק שָׁם
במרירות.
1:15 היום ההוא הוא יום זעם, יום צרה ומצוקה, יום של
בזבוז ושממה, יום של חושך וקודרות, יום של
עננים וחושך סמיך,
1:16 יום שופר וזעקה על הערים המגודרות ונגד
המגדלים הגבוהים.
1:17 והבאתי מצוקה על בני האדם כי ילכו כעיוורים.
כי חטאו ליהוה ודמם יהיה
שפכו כעפר, ובשרם כגללים.
1:18 לא כספם וזהבם לא יוכלו לחלץ אותם
יום חמת יהוה; אבל כל הארץ תאכל על ידי ה
אש קנאתו: כי הוא יפטור אפילו מהר מכל
היושבים בארץ.