זכריה
10:1 בקש מכם גשם ליהוה בזמן הגשם; כֵּן יְהוָה
יעשה עננים בהירים ויתן להם מטר גשם לכל אחד
דשא בשטח.
10:2 כי הבל דברו האלילים, והחושבים ראו שקר, ו
סיפרו חלומות שווא; הם מנחמים לשווא: על כן הלכו שלהם
דֶּרֶךְ כְּצֹאן, נִרְדוּ, כִּי אֵין רוֹעֶה.
10:3 כעס שלי התלקח על הרועים והענשתי על העזים.
כי פקד יהוה צבאות את צאנו את בית יהודה ו
עשה אותם כסוסו הטוב במלחמה.
10:4 ממנו יצאה הפינה, ממנו המסמר, מתוכו ה-
קשת קרב, מתוכו כל עושק יחדיו.
10:5 ויהיו כגבורים הדוסים את אויביהם ב
בוץ הרחובות במלחמה: וילחמו כי ה
יְהוָה עִמָּהֶם, וְהַרֹכְבִים עַל סוּסִים יִבְכָּלוּ.
10:6 ואחזק את בית יהודה והושיעתי את בית
יוסף, ואשיב אותם להעמידם; כי אני מרחם
אותם: והם יהיו כאילו לא השלכתי אותם: כי אני
ה\' אלוהיהם וישמע אותם.
10:7 ויהיו מאפרים כאיש גבור ולבם
יִשְׂמְחוּ כַּיַיִן;
ישמח לבם בה\'.
יט,ח אֶרְשַׁע לָהֶם, וְאִקְסַפְתָּם; כי גאלתי אותם : ו
יגדלו כמו שגדלו.
10:9 וזרעתי אותם בעם ויזכרו אותי למרחוק
מדינות; ויחיו עם בניהם וחזרו.
10:10 אחזיר אותם גם מארץ מצרים ואקבצם
מחוץ לאשור; ואביא אותם אל ארץ גלעד ו
לבנון; ולא יימצא להם מקום.
10:11 ויעבור את הים בצרה ויכה את
גלים בים וכל מעמקי הנהר יתייבשו : וה
גאוות אשור תופל, ושרביט מצרים
להתרחק.
10:12 ואחזק אותם ביהוה; וַיִּהְיוּ לְהוֹלֵךְ וּמַטָּה
בשמו, נאום יהוה.