זכריה 10:1 בקש מכם גשם ליהוה בזמן הגשם; כֵּן יְהוָה יעשה עננים בהירים ויתן להם מטר גשם לכל אחד דשא בשטח. 10:2 כי הבל דברו האלילים, והחושבים ראו שקר, ו סיפרו חלומות שווא; הם מנחמים לשווא: על כן הלכו שלהם דֶּרֶךְ כְּצֹאן, נִרְדוּ, כִּי אֵין רוֹעֶה. 10:3 כעס שלי התלקח על הרועים והענשתי על העזים. כי פקד יהוה צבאות את צאנו את בית יהודה ו עשה אותם כסוסו הטוב במלחמה. 10:4 ממנו יצאה הפינה, ממנו המסמר, מתוכו ה- קשת קרב, מתוכו כל עושק יחדיו. 10:5 ויהיו כגבורים הדוסים את אויביהם ב בוץ הרחובות במלחמה: וילחמו כי ה יְהוָה עִמָּהֶם, וְהַרֹכְבִים עַל סוּסִים יִבְכָּלוּ. 10:6 ואחזק את בית יהודה והושיעתי את בית יוסף, ואשיב אותם להעמידם; כי אני מרחם אותם: והם יהיו כאילו לא השלכתי אותם: כי אני ה\' אלוהיהם וישמע אותם. 10:7 ויהיו מאפרים כאיש גבור ולבם יִשְׂמְחוּ כַּיַיִן; ישמח לבם בה\'. יט,ח אֶרְשַׁע לָהֶם, וְאִקְסַפְתָּם; כי גאלתי אותם : ו יגדלו כמו שגדלו. 10:9 וזרעתי אותם בעם ויזכרו אותי למרחוק מדינות; ויחיו עם בניהם וחזרו. 10:10 אחזיר אותם גם מארץ מצרים ואקבצם מחוץ לאשור; ואביא אותם אל ארץ גלעד ו לבנון; ולא יימצא להם מקום. 10:11 ויעבור את הים בצרה ויכה את גלים בים וכל מעמקי הנהר יתייבשו : וה גאוות אשור תופל, ושרביט מצרים להתרחק. 10:12 ואחזק אותם ביהוה; וַיִּהְיוּ לְהוֹלֵךְ וּמַטָּה בשמו, נאום יהוה.