זכריה יט,א משא דבר יהוה בארץ הדרך ודמשק יהיה השאר ממנו: כאשר עיני האדם, ככל שבטי ישראל, יהיו אל ה\'. ט,ב וגם חמת תגבול בו; טיירוס וצידון, אם כי מאוד חכם. 9:3 ותבנה לעצמה טיירוס מאחז ותגביה כסף כמו עפר וזהב דק כבוץ הרחובות. 9:4 הִנֵּה יְהוָה יִגְרָשָׁהּ וְהִכָּה אֶת כֹּחַ בָּהּ יָם; ותאכל באש. ט,5 אשקלון תראה ותירא; גם עזה תראה, ותהיה מאוד עצוב, ועקרון; כי ציפתה תתבייש; והמלך יאבד מעזה, ואשקלון לא תישב. יט,ו וממזר ישכון באשדוד, ואכרתי את גאוות ה\' פלשתים. כט:7 ואסיר את דמו מפיו ואת תועבותיו מבין שיניו: אבל הנשאר, גם הוא, יהיה לנו אלהים, והוא יהיה כמושל ביהודה, ועקרון כיבוסי. 9:8 ואחנה על-ביתי מפני הצבא, בגללו העובר ובגלל החוזר: ואין עושק יעבור בהם עוד: כי עתה ראיתי בעיניי. ט,ט, שָׂמְחָה מְאֹד, בַּת-צִיּוֹן; תצעק, בת ירושלים: הִנֵּה מֶלֶךְ בָּא אֵלֶיךָ; שפל, ורוכב על חמור, ועל סייח סייח של חמור. 9:10 ואכרת את המרכבה מאפרים ואת הסוס ממנו ירושלים, וקשת המלחמה תכרת, וידבר שלום לגויים ותהיה שלטונו מיים ועד ים ו מהנהר ועד קצה הארץ. יט:11 גם אליך בדם בריתך שלחתי שבויים מתוך הבור שאין בו מים. 9:12 החזירו אתכם למעוז אסירי התקווה גם היום אני הכריז כי אחזיר לך כפול; 9:13 כאשר ארכין לי את יהודה, אמלא את הקשת באפרים והרמתי. קום בניך ציון על בניך יוון ועשית אותך כמו חרב של איש אדיר. 9:14 ויראה יהוה עליהם וחץו יצא כמו הברק: ויתקע יהוה אלהים בשופר וילך עם מערבולת של דרום. יט,טז יְהוָה צְבָאוֹת יִגָּנֵם; ויאכלו ויכניעו עם אבני קלע; וַיִּשְׁתַּו וַיִּקְעוּ כַּדֶּרֶךְ יַיִן; ויתמלאו כקערות, וכפינות מִזבֵּחַ. 9:16 ויושיעם יהוה אלוהיהם ביום ההוא כצארו אנשים: כי הם יהיו כאבני כתר, נישאים כמו נר על אדמתו. 9:17 כי מה טוב טובו וכמה גדול יופיו! תירס יהיה לשמח את הצעירים, ויין חדש למשרתות.