זכריה
יט,א משא דבר יהוה בארץ הדרך ודמשק
יהיה השאר ממנו: כאשר עיני האדם, ככל שבטי
ישראל, יהיו אל ה\'.
ט,ב וגם חמת תגבול בו; טיירוס וצידון, אם כי
מאוד חכם.
9:3 ותבנה לעצמה טיירוס מאחז ותגביה כסף כמו
עפר וזהב דק כבוץ הרחובות.
9:4 הִנֵּה יְהוָה יִגְרָשָׁהּ וְהִכָּה אֶת כֹּחַ בָּהּ
יָם; ותאכל באש.
ט,5 אשקלון תראה ותירא; גם עזה תראה, ותהיה מאוד
עצוב, ועקרון; כי ציפתה תתבייש; והמלך
יאבד מעזה, ואשקלון לא תישב.
יט,ו וממזר ישכון באשדוד, ואכרתי את גאוות ה\'
פלשתים.
כט:7 ואסיר את דמו מפיו ואת תועבותיו
מבין שיניו: אבל הנשאר, גם הוא, יהיה לנו
אלהים, והוא יהיה כמושל ביהודה, ועקרון כיבוסי.
9:8 ואחנה על-ביתי מפני הצבא, בגללו
העובר ובגלל החוזר: ואין עושק
יעבור בהם עוד: כי עתה ראיתי בעיניי.
ט,ט, שָׂמְחָה מְאֹד, בַּת-צִיּוֹן; תצעק, בת ירושלים:
הִנֵּה מֶלֶךְ בָּא אֵלֶיךָ;
שפל, ורוכב על חמור, ועל סייח סייח של חמור.
9:10 ואכרת את המרכבה מאפרים ואת הסוס ממנו
ירושלים, וקשת המלחמה תכרת, וידבר שלום
לגויים ותהיה שלטונו מיים ועד ים ו
מהנהר ועד קצה הארץ.
יט:11 גם אליך בדם בריתך שלחתי
שבויים מתוך הבור שאין בו מים.
9:12 החזירו אתכם למעוז אסירי התקווה גם היום אני
הכריז כי אחזיר לך כפול;
9:13 כאשר ארכין לי את יהודה, אמלא את הקשת באפרים והרמתי.
קום בניך ציון על בניך יוון ועשית אותך כמו
חרב של איש אדיר.
9:14 ויראה יהוה עליהם וחץו יצא כמו
הברק: ויתקע יהוה אלהים בשופר וילך
עם מערבולת של דרום.
יט,טז יְהוָה צְבָאוֹת יִגָּנֵם; ויאכלו ויכניעו
עם אבני קלע; וַיִּשְׁתַּו וַיִּקְעוּ כַּדֶּרֶךְ
יַיִן; ויתמלאו כקערות, וכפינות
מִזבֵּחַ.
9:16 ויושיעם יהוה אלוהיהם ביום ההוא כצארו
אנשים: כי הם יהיו כאבני כתר, נישאים כמו
נר על אדמתו.
9:17 כי מה טוב טובו וכמה גדול יופיו! תירס יהיה
לשמח את הצעירים, ויין חדש למשרתות.