זכריה
4:1 וחזר המלאך אשר דיבר עמי והעירני כאדם
שמתעורר משנתו,
4:2 ויאמר אלי מה אתה רואה? וַאֲמַרְתִּי, הִרְאֶה, וְהִנֵּה
פמוט זהב כולו, ועל גביו קערה, ושבעה שלו
מנורות עליה, ושבעה צינורות לשבע הנרות, אשר על ה
העליון שלו:
4:3 ושני עצי זית על ידו, אחד בצד ימין של הקערה, וה
אחר בצד שמאל שלו.
4:4 עניתי ואמרתי אל המלאך הדובר אתי לאמר מה
אלה, אדוני?
4:5 וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר אִתִּי וַיֹּאמֶר אֵלַי יֵדַע
אתה לא מה אלה להיות? וַאֲמַרְתִּי, לֹא, אֲדֹנִי.
4:6 ויען וידבר אלי לאמר זה דבר יהוה
לזרובבל לאמר לא בכוח ולא בכוח כי אם ברוחי.
אמר יהוה צבאות.
4:7 מי אתה ההר הגדול? לפני זרובבל תהפוך א
מישור: ויוציא את מצבתה בצעקות.
בוכה, חסד, חסד לזה.
4:8 ועוד דבר יהוה בא אלי לאמר:
4:9 ידי זרובבל הניחו את היסוד לבית הזה; שֶׁלוֹ
גַּם יְדֵי יִגְמְרוּ אוֹתוֹ; ותדע כי יהוה צבאות
שלח אותי אליכם.
4:10 כי מי בז את יום הקטנים? כי ישמחו,
וַיִּרְאֶה אֶת הַצָּלוֹת בְּיַד זרובבל עם השבעה ההם;
הם עיני יהוה המתרוצצים בכל העולם
כדור הארץ.
4:11 ועניתי ואמרתי לו על מה שני עצי הזית האלה
הצד הימני של הפמוט ובצדו השמאלי?
4:12 ועניתי שוב ואמרתי לו מה שני הזיתים האלה
ענפים אשר מבעד לשתי צינורות הזהב מרוקנים מהם את שמן הזהב
עצמם?
4:13 וַיֹּאמֶר לִי וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתָּ, אֵלֶּה. ואני אמרתי,
לא, אדוני.
4:14 וַיֹּאמֶר, אֵלֶּה שְׁנֵי הַמִּשְׁחִים אֲשֶׁר עָמְדִים אֶל יְהוָה
את כל כדור הארץ.