זכריה
2:1 שוב נשאתי את עיני וראיתי והנה איש עם א
קו מדידה בידו.
2:2 ואז אמרתי לאן אתה הולך? ויאמר אליי למדוד
ירושלים, לראות מה רוחבה ומה אורכה
מִזֶה.
2:3 והנה המלאך שדיבר איתי יצא ומלאך אחר
יצא לקראתו,
2:4 ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הזה לאמר ירושלים תעשה
להיות מיושב כעיירות ללא חומות עבור המוני אנשים ובקר
שם:
2:5 כי אני נאום יהוה אהיה לה חומת אש מסביב ו
תהיה התהילה בקרבה.
2:6 הו, הו, צא וברח מארץ הצפון, נאום ה\'.
כִּי הִפְרַסְתִּי אֶתְכֶם כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, אָמַר הַהוּא
אָדוֹן.
2:7 הציל את עצמך ציון היושב עם בת בבל.
2:8 כי כה אמר יהוה צבאות; אחרי התהילה שלח אותי
הגויים אשר שללו אותך: כי הנוגע בך נוגע ב
תפוח העין שלו.
2:9 כִּי הִנֵּה אָנֹחַ אֶת יָדִי עֲלֵיהֶם וְהָיוּ לְבָל
לעבדיהם ותדעו כי שלח יהוה צבאות
לִי.
2:10 שרה ושמחה בת ציון כי הנה באתי ושכן.
בקרבך, נאום ה\'.
2:11 ויצטרפו גוים רבים אל ה\' ביום ההוא ויהיו
עמי: ושכנתי בתוכך, ותדע
כי יהוה צבאות שלח אותי אליך.
2:12 וירש ה\' את יהודה חלקו בארץ הקודש ויעשה
בחר שוב בירושלים.
2:13 שתוק כל בשר לפני יהוה כי הוא קם מתוכו.
מגורים קדושים.