זכריה 2:1 שוב נשאתי את עיני וראיתי והנה איש עם א קו מדידה בידו. 2:2 ואז אמרתי לאן אתה הולך? ויאמר אליי למדוד ירושלים, לראות מה רוחבה ומה אורכה מִזֶה. 2:3 והנה המלאך שדיבר איתי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו, 2:4 ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הזה לאמר ירושלים תעשה להיות מיושב כעיירות ללא חומות עבור המוני אנשים ובקר שם: 2:5 כי אני נאום יהוה אהיה לה חומת אש מסביב ו תהיה התהילה בקרבה. 2:6 הו, הו, צא וברח מארץ הצפון, נאום ה\'. כִּי הִפְרַסְתִּי אֶתְכֶם כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, אָמַר הַהוּא אָדוֹן. 2:7 הציל את עצמך ציון היושב עם בת בבל. 2:8 כי כה אמר יהוה צבאות; אחרי התהילה שלח אותי הגויים אשר שללו אותך: כי הנוגע בך נוגע ב תפוח העין שלו. 2:9 כִּי הִנֵּה אָנֹחַ אֶת יָדִי עֲלֵיהֶם וְהָיוּ לְבָל לעבדיהם ותדעו כי שלח יהוה צבאות לִי. 2:10 שרה ושמחה בת ציון כי הנה באתי ושכן. בקרבך, נאום ה\'. 2:11 ויצטרפו גוים רבים אל ה\' ביום ההוא ויהיו עמי: ושכנתי בתוכך, ותדע כי יהוה צבאות שלח אותי אליך. 2:12 וירש ה\' את יהודה חלקו בארץ הקודש ויעשה בחר שוב בירושלים. 2:13 שתוק כל בשר לפני יהוה כי הוא קם מתוכו. מגורים קדושים.