חכמת שלמה
                                                         יז,א כי גדולים משפטיך ואי אפשר לבטא על כן
                                                                                            נשמות לא מטופחות טעו.
יז,ב כִּי כַּאֲשֶׁר עָשִׂים רֹעִים לַעֲשֹׂק אֶת הַגּוֹי הַקָּדוֹשׁ; הם להיות
                                                                  סגורים בבתיהם, אסירי החושך, וכבולים
                                                                כבלי לילה ארוך, שכבו [שם] גלות מן הנצח
                                                                                            הַשׁגָחָה עֶליוֹנָה.
                             17:3 כי בזמן שהם היו אמורים להסתתר בחטאיהם הסודיים, הם היו
                                                           מפוזר תחת מעטה אפל של שכחה, נדהם להחריד,
                                                                                     ומוטרדת בהופעות [מוזרות].
                                    יז:4 כי גם הפינה המחזיקה אותם לא תשמור עליהם מפחד אלא
                                               קולות [כמים] נופלים נשמעו סביבם, ומראות עצובים
                                                                                      הופיע אליהם בפנים כבדות.
                                                      17:5 לא יכלה כוח האש להאיר להם: גם הבהירים לא
                                       להבות הכוכבים נמשכות כדי להאיר את הלילה הנורא הזה.
                                                      17:6 רק נראתה להם אש ניצתה מעצמה, נוראה מאוד.
                                         כי היו מבוהלים הרבה, הם חשבו את הדברים שהם ראו שהם
                                                                                     גרוע יותר מהמראה שלא ראו.
                                         17:7 אשר לאשליות של כישוף אמנות, הם הושמדו, ואת שלהם
                                                                                      התהילה בחכמה נזפה בחרפה.
                                                        יז:8 כי הם, שהבטיחו לגרש אימים וצרות מחולה
                                              נשמה, היו חולים בעצמם מפחד, ראויים לצחוק עליהם.
                       יז:9 כי אף-על-פי שלא ירא מהם דבר נורא; ובכל זאת מפחדים עם חיות
                                                                                            שחלפו, ושריקות נחשים,
                           17:10 הם מתו מפחד, מכחישים שהם ראו את האוויר, מה שיכול היה לא
                                                                                                       יש להימנע מהצד.
                                 17:11 כי רשעות, שנידונה על ידי עדה שלה, היא פחדנית מאוד, ו
                                                                     לחוץ במצפון, תמיד חוזה דברים קשים.
                                                 17:12 כי הפחד אינו אלא בגידה בתוצאות אשר היגיון
                                                                                                                       מציעה.
                               17:13 והציפייה מבפנים, בהיותה פחותה, סופרת את הבורות יותר
                                                                           מאשר הסיבה שמביאה את הייסורים.
                                            17:14 אבל הם ישנו אותה שינה בלילה ההוא, וזה אכן היה
                                                    בלתי נסבל, ושבא עליהם מתוך תחתית הבלתי נמנע
                                                                                                               גֵיהִנוֹם,
                                  17:15 היו כועסים בחלקם מהופעות מפלצתיות, ובחלקם התעלפו,
                                                           לב כושל אותם: כי פחד פתאומי, ולא חיפש, בא
                                                                                                                     אוֹתָם.
                                            17:16 אז כל מי שנפל שם נשמר בקפידה, סגור בבית הסוהר
                                                                                                       ללא מוטות ברזל,
                                                                17:17 כי אם היה בעל או רועה או פועל בשדה
                                                      הוא נכבש, וסבל את ההכרח הזה, שלא יכול להיות
                                                    נמנע: כי כולם היו קשורים בשרשרת אחת של חושך.
                                 17:18 בין אם זו הייתה רוח שורקת, או רעש ציפורים מתנגן בין
                                    הענפים המתפשטים, או נפילה מהנה של מים זורמים בעוצמה,
                         17:19 או צליל נוראי של אבנים מושלכות, או ריצה שלא יכולה להיות
                             נראה של חיות מדלגות, או קול שואג של רוב חיות הבר הפראיות,
                                           או הד חוזר מההרים החלולים; הדברים האלה יצרו אותם
                                                                                                            להתעלף מפחד.
                                              17:20 כי כל העולם האיר באור צלול, ואף אחד לא הפריע
                                                                                                            העבודה שלהם:
                                                 17:21 רק עליהם נפרש לילה כבד, דימוי של החושך הזה
                                                             אשר אחר כך יקבלו אותם: אבל הם היו לעצמם
                                                                                                     קשה יותר מהחושך.