חכמת שלמה
טז,1 לפיכך נענשו כראוי ובהמון
של חיות מיוסרות.
טז,ב במקום עונשו, עשיית חסד עם עמך,
הכנת להם בשר בטעם משונה, שליו לעורר
התיאבון שלהם:
16:3 למען הסוף שהם, שחפצים באוכל, יוכלו למראה המכוער של ה
בהמות שנשלחו ביניהן לזלזל אפילו באשר הם צריכים רצון;
אבל אלה, שסובלים מאסור במשך תקופה קצרה, עלולים להיות שותפים
עם טעם מוזר.
16:4 כי היה צורך לבוא עליהם הפעלת עריצות
ממון, שלא יכלו להימנע ממנו: אבל לאלה צריך להיות רק
הראו כיצד אויביהם מתייסרים.
טז:5 כִּי בָּא עַל אֵלֶּה וְהֵם חֵזוֹת הַנּוֹרָא שֶׁל הַבְּהֵמָה
נספה בעוקצי נחשים עקומים, חמתך לא נמשכה
אֵיִ פַּעַם:
16:6 אבל הם היו מוטרדים לעת קטנה למען יהיו
נזהר, בעל אות ישועה, לזכור אותם
מצוות תורתך.
16:7 כי הפנה עצמו אליו לא נושע בדבר אשר הוא
ראה, אבל על ידך, כי הוא המושיע של כולם.
16:8 ובזה נתת את אויביך להודות כי אתה הוא.
מציל מכל רע:
16:9 בעבורם נשיכות חגבים וזבובים הרגו, וגם לא היה שם
מצאו כל תרופה לחייהם: כי היו ראויים להיענש על ידי
כגון.
16:10 אבל בניך לא התגברו על שיני דרקונים ארסיים כי שלך.
הרחמים היו תמיד על ידם, וריפאו אותם.
טז,יא, כִּי נִקְרוּ, לִזְכֹּר אֶת-דִּבְרֶיךָ; והיו
ניצלו במהירות, שלא ליפול לתוך שכחה עמוקה, הם עשויים להיות
כל הזמן מודע לטובך.
16:12 כי לא עשב ולא טיח מרכך החזיר אותם
בריאות: אבל דברך ה\' המרפא הכל.
16:13 כי יש לך כח חיים ומוות אתה מולך אל שערי
לעזאזל, ומעלה שוב.
16:14 אכן הורג אדם בזדון, ואת הרוח כשאיננה
קדימה, לא חוזר; גם הנשמה שהעלתה לא חוזרת.
16:15 אבל אי אפשר להימלט ידך.
16:16 כי רשעים, אשר שללו להכיר אותך, נגעו בכוח
של זרועך: עם גשמים מוזרים, ברד וממטרים, היו
נרדפים, שלא יכלו להימנע, ובאמצעות אש היו
מְאוּכָּל.
16:17 שכן, מה שהכי יש לתהות עליו, לאש היה כוח רב יותר
מים, המכבים את הכל: כי העולם נלחם על
צַדִיק.
16:18 כי מתישהו פחתה הלהבה, כדי שלא תבער את הלהבה
בהמות שנשלחו נגד רשעים; אבל עצמם עשויים לראות ו
להבין שהם נרדפו במשפט אלוהים.
16:19 ובפעם אחרת היא בערה אפילו בתוך המים מעל
כוח האש, כדי להשמיד את פירות ארץ לא צודקת.
16:20 במקום אשר אכלת את עמך באוכל מלאכים ו
שלח אותם מן השמים לחם שהוכן ללא עמלם, מסוגל
מרוצה מהנאה של כל אדם ומסכים לכל טעם.
16:21 כי מזונותך הודיעה לבניך מתיקותך ועבדת.
לתיאבונו של האוכל, התמתן לטעמו של כל אדם.
16:22 אבל השלג והקרח עמדו באש ולא נמסו למען ידעו
האש הבוערת בברד, ונוצצת בגשם, אכן השמידה
פירות האויבים.
16:23 אבל זה שוב שכח אפילו את כוחו שלו, כי הצדיקים
עשוי להיות ניזון.
16:24 כי היצור המשרת אותך אשר היוצר מרבה את שלו
עוז נגד הרשעים על עונשם, ודוחה את שלו
כח למען אלו שיתנו בך מבטחו.
16:25 לכן, גם אז זה השתנה לכל האופנה, והיה ציית
לחסדך, המזין הכל, לפי רצונו של
אלה שהיו צריכים:
16:26 למען יידעו בניך ה\' אשר אתה אוהב, כי אין זה.
צמיחת פירות המזינה את האדם: אבל זה דברך.
המשמר את הבוטחים בך.
16:27 על מה שלא נשמד מהאש, התחמם במקצת
קרן שמש, נמסה במהרה:
16:28 למען יוודע שעלינו למנוע מהשמש לתת לך
הוֹדָה, וּבְעוֹרוֹת הַיּוֹם הִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ.
16:29 כי תקוות האומללים תימוג כצרחת החורף
כפור, ויברח כמים לא מועילים.