חכמת שלמה
12:1 כי רוחך הבלתי מושחתת נמצאת בכל דבר.
12:2 על כן, אתה מעניש אותם מעט ומעט את הפוגעים ו
להזהיר אותם על ידי הזכרתם באשר הם פגעו,
למען יעזבו את רשעתם יאמינו בך ה\'.
12:3 כי רצונך היה להשמיד בידי אבותינו את שניהם
תושבי ארץ קודשך הזקנים,
12:4 את אשר שנאת על עשיית מעשי הכישוף הנתעבים והרשעים.
קורבנות;
12:5 וגם אותם רוצחי ילדים חסרי רחמים ואוכלי אדם
בשר וחגי דם,
12:6 עם כוהניהם מתוך צוות עובדי האלילים שלהם וה
הורים, שהרגו במו ידיהם נשמות חסרות עזרה:
יב,ז למען תקבל הארץ אשר אתה מעריך מכל השאר א
מושבה ראויה של ילדי אלוהים.
יב:8 אף על פי אלה שחלת כבני אדם ושלחת צרעות.
מבשרי צבאך, להשמידם מעט וקטן.
12:9 לא כי לא יכולת להביא את הרעים תחת ידם של
צדיק בקרב, או להשמידם מיד עם בהמות אכזריות, או
עם מילה גסה אחת:
12:10 אך עשה בהם את משפטיך מעט וקטן נתת.
מקום של תשובה, בלי לדעת שהם שובבים
דור, וכי זדונם גדל בהם, וכי שלהם
הקוגיטציה לעולם לא תשתנה.
12:11 כי זרע ארור היה מראשית; גם אתה לא עשית מפחד
מכל אדם תן להם סליחה על הדברים שחטאו בהם.
12:12 כי מי יאמר מה עשית? או מי יעמוד בפניך
פְּסַק דִין? או מי יאשים אותך על הגויים הנספים, מי
אתה הכנת? או מי יבוא לעמוד נגדך, לנקום
האנשים הלא צדיקים?
12:13 כי גם אין אלוהים מלבדך הדואג לכל אשר אתה.
יכול להראות שמשפטך אינו פסול.
12:14 גם מלך או עריץ לא יוכל להעמיד פניו אליך
כל מי שהענשת.
12:15 כי אם אתה צדיק בעצמך, אתה מסדר הכל
בצדק: חושב שלא נעים בכוחך להרשיעו
שלא היה ראוי להיענש.
12:16 כי כוחך הוא ראשית צדקה וכי אתה
אֲדֹנָי כֻּלָּם, הוּא מַחְנֶה אוֹתְךָ לְכָל.
12:17 כי כאשר בני אדם לא יאמינו כי אתה בעל כוח מלא, אתה
הראה את כוחך, ובין היודעים אתה עושה את שלהם
נועזות מתבטאת.
12:18 אבל אתה, שולט בכוחך, שופט בצדק וצווה עלינו
טובה גדולה: כי אתה רשאי להשתמש בכוח כאשר אתה רוצה.
12:19 אבל במעשים כאלה לימדת את עמך כי צדיק צריך
רַחֲמִים וְהַעֲשִׂיתָ לִבְנֶיךָ לְתַקְוָה טוֹבָה כִּי אַתָּה
נותן תשובה על חטאים.
12:20 כי אם הענישת את אויבי בניך ואת הנידונים.
למוות, בהתלבטות כזו, נותן להם זמן ומקום, לפיו
הם עלולים להיחלץ מרועתם:
12:21 באיזו תשומת לב רבה שפטת את בניך
את אבותיו נשבעת וכרתת בריתות של הבטחות טובות?
12:22 על כן, בעוד אתה מיסר אותנו, אתה מלקף את אויבינו.
פי אלף יותר, מתוך כוונה שכשאנחנו שופטים, אנחנו צריכים
חשבו היטב על הטוב שלכם, וכאשר אנו עצמנו נשפטים, אנו
צריך לחפש רחמים.
12:23 לפיכך, בעוד שבני אדם חיו בנחישות ובחוסר צדק, אתה
ייסרת אותם בתועבותיהם.
12:24 כי הלכו רחוק מאוד בדרכי הטעות והחזיקו אותם
אלים, שאפילו בין חיות אויביהם היו בזים, בהיותם
שולל, כילדים חסרי הבנה.
12:25 על כן להם, באשר לילדים בלי שכל, אתה
לא שלח פסק דין כדי ללעוג להם.
12:26 אבל אלה שלא יתוקנו על ידי התיקון ההוא, שבו הוא
התעסק איתם, ירגיש משפט ראוי לאלוהים.
12:27 כי, תראה, לאיזה דברים הם התעצבנו, כאשר נענשו, זה
הוא, עבורם אשר חשבו שהם אלים; [עכשיו] נענש בהם,
כאשר ראו זאת, הם הכירו בו כאלוהים האמיתי, אשר לפני כן
הכחישו לדעת: ועל כן בא עליהם קללה קיצונית.