טובית 12:1 וקרא טובית לבנו טוביאס ואמרה אליו בני ראה זאת לאדם יש שכרו, אשר הלך עמך, ואתה חייב לתת לו יותר. 12:2 ויאמר אליו טוביאס אבי, אין לי רע לתת לו חצי. מהדברים שהבאתי: 12:3 כי החזירני אליך בבטחה והשיא את אשתי. והביא לי את הכסף, וכן ריפאך. 12:4 ויאמר הזקן: מגיע לו. 12:5 קרא למלאך ויאמר לו קח מחצית מכל אשר אתה הביאו והלכו בשלום. 12:6 ויפרד את שניהם ואמר להם ברוך את ה\' הלל אותו. וְהִגְדִּילוּ אוֹתוֹ, וְהִשְׁתַּבְּלוּ אוֹתוֹ, עַל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם אתה לעיני כל החיים. טוב להלל את ה\' ולרומם שמו, ובכבוד להראות את מעשי ה\'; לכן להיות אל תרפה לשבח אותו. יב:7 טוב לשמור על סודו של מלך, אבל זה מכובד לחשוף את מעשיו של אלוהים. עשה את הטוב, ורע לא יגע אתה. יב:ח תפילה טובה בצום ונדבה וצדקה. קצת עם צדקה עדיפה על הרבה עם עוולה. עדיף ל לתת נדבה מאשר להניח זהב: יב:9 כי נדבה תציל ממוות ותנקה כל חטא. הָהֵן שיתמלא נדבה וצדקה חיים: 12:10 אבל החוטאים הם אויבים לחייהם. 12:11 בוודאי לא אשמור ממך דבר. כי אמרתי, זה היה טוב לשמור על סודו של מלך, אבל זה היה מכובד לגלות מעשיו של אלוהים. 12:12 ועתה כאשר התפללת ושרה כלתך עשיתי. הביאו זכרון תפילותיכם לפני הקדוש ברוך הוא : וכשאתה קבור את המתים, גם אני הייתי איתך. 12:13 וכאשר לא התעכבת לקום ולעזוב את ארוחתך ללכת. ותכסה את המת, מעשה טובך לא נסתר ממני: אבל הייתי עם לְךָ. 12:14 ועתה שלח אותי אלהים לרפא אותך ואת שרה כלתך. 12:15 אני רפאל, אחד משבעת המלאכים הקדושים, המציגים את תפילותיהם של הקדושים, ואשר נכנסים ויוצאים לפני כבוד הקדוש ברוך הוא. 12:16 וַיִּתְפַּרְדוּ שְׁנֵיהֶם וַיִּפְלוּ עַל-פָּנָם כִּי הֵם חשש. 12:17 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַל תִּירָאוּ כִּי יָטִיב לָכֶם; שֶׁבַח אלוהים לכן. 12:18 כי לא משום חסד שלי, כי אם ברצון אלוהינו באתי; עַל כֵּן הֲוָה לוֹ לְעוֹלָם. 12:19 כל הימים האלה נראיתי אליכם; אבל לא אכלתי ולא שתיתי, אבל כן ראיתם חזון. 12:20 ועתה הודו לה\' כי עליתי אל-שליחי; אבל לכתוב את כל הדברים שנעשו בספר. 12:21 וכאשר קמו, לא ראו אותו עוד. 12:22 ואז הם התוודו על מעשי אלוהים הגדולים והנפלאים, וכיצד מלאך ה\' נגלה אליהם.