טובית
12:1 וקרא טובית לבנו טוביאס ואמרה אליו בני ראה זאת
לאדם יש שכרו, אשר הלך עמך, ואתה חייב לתת לו
יותר.
12:2 ויאמר אליו טוביאס אבי, אין לי רע לתת לו חצי.
מהדברים שהבאתי:
12:3 כי החזירני אליך בבטחה והשיא את אשתי.
והביא לי את הכסף, וכן ריפאך.
12:4 ויאמר הזקן: מגיע לו.
12:5 קרא למלאך ויאמר לו קח מחצית מכל אשר אתה
הביאו והלכו בשלום.
12:6 ויפרד את שניהם ואמר להם ברוך את ה\' הלל אותו.
וְהִגְדִּילוּ אוֹתוֹ, וְהִשְׁתַּבְּלוּ אוֹתוֹ, עַל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם
אתה לעיני כל החיים. טוב להלל את ה\' ולרומם
שמו, ובכבוד להראות את מעשי ה\'; לכן להיות
אל תרפה לשבח אותו.
יב:7 טוב לשמור על סודו של מלך, אבל זה מכובד
לחשוף את מעשיו של אלוהים. עשה את הטוב, ורע לא יגע
אתה.
יב:ח תפילה טובה בצום ונדבה וצדקה. קצת עם
צדקה עדיפה על הרבה עם עוולה. עדיף ל
לתת נדבה מאשר להניח זהב:
יב:9 כי נדבה תציל ממוות ותנקה כל חטא. הָהֵן
שיתמלא נדבה וצדקה חיים:
12:10 אבל החוטאים הם אויבים לחייהם.
12:11 בוודאי לא אשמור ממך דבר. כי אמרתי, זה היה טוב
לשמור על סודו של מלך, אבל זה היה מכובד לגלות
מעשיו של אלוהים.
12:12 ועתה כאשר התפללת ושרה כלתך עשיתי.
הביאו זכרון תפילותיכם לפני הקדוש ברוך הוא : וכשאתה
קבור את המתים, גם אני הייתי איתך.
12:13 וכאשר לא התעכבת לקום ולעזוב את ארוחתך ללכת.
ותכסה את המת, מעשה טובך לא נסתר ממני: אבל הייתי עם
לְךָ.
12:14 ועתה שלח אותי אלהים לרפא אותך ואת שרה כלתך.
12:15 אני רפאל, אחד משבעת המלאכים הקדושים, המציגים את תפילותיהם של
הקדושים, ואשר נכנסים ויוצאים לפני כבוד הקדוש ברוך הוא.
12:16 וַיִּתְפַּרְדוּ שְׁנֵיהֶם וַיִּפְלוּ עַל-פָּנָם כִּי הֵם
חשש.
12:17 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַל תִּירָאוּ כִּי יָטִיב לָכֶם; שֶׁבַח
אלוהים לכן.
12:18 כי לא משום חסד שלי, כי אם ברצון אלוהינו באתי;
עַל כֵּן הֲוָה לוֹ לְעוֹלָם.
12:19 כל הימים האלה נראיתי אליכם; אבל לא אכלתי ולא שתיתי,
אבל כן ראיתם חזון.
12:20 ועתה הודו לה\' כי עליתי אל-שליחי; אבל
לכתוב את כל הדברים שנעשו בספר.
12:21 וכאשר קמו, לא ראו אותו עוד.
12:22 ואז הם התוודו על מעשי אלוהים הגדולים והנפלאים, וכיצד
מלאך ה\' נגלה אליהם.