טובית
11:1 אחר הדברים האלה הלך טובי לדרכו, והלל את ה\' אשר נתן
לו מסע משגשג, ובירך את רגל ועדנה אשתו, והלך
בדרכו עד שהתקרבו לנינווה.
11:2 ויאמר רפאל לטוביאס אתה יודע אחי איך עזבת.
אביך:
11:3 הבה נמהר לפני אשתך ונכין את הבית.
11:4 וקח בידך את מרה הדג. אז הם הלכו בדרכם, ו
הכלב הלך אחריהם.
11:5 כעת ישבה אנה והסתכלה על הדרך עבור בנה.
11:6 ותראתה אותו בא ואמרה אל אביו הנה בנך
בא, והאיש ההולך עמו.
11:7 וַיֹּאמֶר רפאל: יָדַעְתִּי, טוֹבִיָּה, אֲשֶׁר יִפֹח אָבִיךָ אֶת עֵינָיו.
11:8 על כן תמשח את עיניו במרה ודקר
עִם כָּךְ, יִשְׁחָף, וְהַלְּבָן תִּפָּלֵל, וְהוּא יַעֲשֶׂה
לראות אותך.
11:9 רצה אנה ותפול על צוואר בנה ותאמר אל
אותו, כי ראיתי אותך, בני, מעתה והלאה אני מסתפק ב
לָמוּת. והם בכו שניהם.
11:10 גם טובית יצאה אל הדלת ומעדה, אבל בנו רץ
אליו,
11:11 ויאחז באביו ויקץ מרה על אבותיו.
עיניים, לאמר, תקווה, אבי.
11:12 וכאשר החלו עיניו להתחכם, שפשף אותן;
11:13 והלבנה תגלתה מזוויות עיניו וכשהוא
ראה את בנו, הוא נפל על צווארו.
11:14 ויבכה ויאמר ברוך אתה אלוהים וברוך שמך.
לנצח; ואשריך כל מלאכיך הקדושים:
11:15 כי מלקת ורחמת עלי כי הנה אני רואה את שלי.
הבן טוביאס. וילך בנו בשמחה ויגיד לאביו הגדול
דברים שקרו לו במדיה.
11:16 אז יצא טובית לפגוש את כלתו בשער נינווה.
שמחים ומשבחים את ה\': וראוהו הולך התפלאו כי
הוא קיבל את ראייתו.
11:17 אבל טוביאס הודה לפניהם כי רחם ה\' עליו. ו
כאשר ניגש אל שרה כלתו, בירך אותה לאמר:
את בברכה, בת: אלוהים יתברך אשר הביא אותך
אותנו, וברוך אביך ואמך. והיתה שמחה בקרב
כל אחיו אשר בנינוה.
11:18 ויבוא אחיכרו ונסבס בן אחיו.
11:19 וחתונתו של טוביאס נשמרה שבעה ימים בשמחה רבה.