טובית 11:1 אחר הדברים האלה הלך טובי לדרכו, והלל את ה\' אשר נתן לו מסע משגשג, ובירך את רגל ועדנה אשתו, והלך בדרכו עד שהתקרבו לנינווה. 11:2 ויאמר רפאל לטוביאס אתה יודע אחי איך עזבת. אביך: 11:3 הבה נמהר לפני אשתך ונכין את הבית. 11:4 וקח בידך את מרה הדג. אז הם הלכו בדרכם, ו הכלב הלך אחריהם. 11:5 כעת ישבה אנה והסתכלה על הדרך עבור בנה. 11:6 ותראתה אותו בא ואמרה אל אביו הנה בנך בא, והאיש ההולך עמו. 11:7 וַיֹּאמֶר רפאל: יָדַעְתִּי, טוֹבִיָּה, אֲשֶׁר יִפֹח אָבִיךָ אֶת עֵינָיו. 11:8 על כן תמשח את עיניו במרה ודקר עִם כָּךְ, יִשְׁחָף, וְהַלְּבָן תִּפָּלֵל, וְהוּא יַעֲשֶׂה לראות אותך. 11:9 רצה אנה ותפול על צוואר בנה ותאמר אל אותו, כי ראיתי אותך, בני, מעתה והלאה אני מסתפק ב לָמוּת. והם בכו שניהם. 11:10 גם טובית יצאה אל הדלת ומעדה, אבל בנו רץ אליו, 11:11 ויאחז באביו ויקץ מרה על אבותיו. עיניים, לאמר, תקווה, אבי. 11:12 וכאשר החלו עיניו להתחכם, שפשף אותן; 11:13 והלבנה תגלתה מזוויות עיניו וכשהוא ראה את בנו, הוא נפל על צווארו. 11:14 ויבכה ויאמר ברוך אתה אלוהים וברוך שמך. לנצח; ואשריך כל מלאכיך הקדושים: 11:15 כי מלקת ורחמת עלי כי הנה אני רואה את שלי. הבן טוביאס. וילך בנו בשמחה ויגיד לאביו הגדול דברים שקרו לו במדיה. 11:16 אז יצא טובית לפגוש את כלתו בשער נינווה. שמחים ומשבחים את ה\': וראוהו הולך התפלאו כי הוא קיבל את ראייתו. 11:17 אבל טוביאס הודה לפניהם כי רחם ה\' עליו. ו כאשר ניגש אל שרה כלתו, בירך אותה לאמר: את בברכה, בת: אלוהים יתברך אשר הביא אותך אותנו, וברוך אביך ואמך. והיתה שמחה בקרב כל אחיו אשר בנינוה. 11:18 ויבוא אחיכרו ונסבס בן אחיו. 11:19 וחתונתו של טוביאס נשמרה שבעה ימים בשמחה רבה.