טובית
8:1 ואחרי סעודה הביאו אליה את טובי.
יח:ב ובהלוך זכר את דברי רפאל ולקח את האפר
מן הבשמים, ושם עליו את הלב ואת הכבד של הדג.
ועשה בו עשן.
8:3 אשר הריח כאשר הרחה הרוח הרעה, הוא ברח אל תוך
קצוות מצרים, והמלאך קשר אותו.
8:4 ואחרי זה היו סגורים שניהם יחד, טוביאס קם מהעולם
מיטה, ואמרה, אחותי, קום ונתפלל כי ירחם ה\'
עלינו.
8:5 ואז התחיל טוביאס לומר ברוך אתה אלהי אבותינו
בָּרוּךְ שְׁמֶךָ קְדֻשָּׁתֶךָ וְהַכֹּלֶת לְעוֹלָם; יברכו השמים
אתה וכל בריתך.
ח\''ו עשית את אדם ונתת לו את חוה אשתו לעוזרת ושהייה : של
הם באו בני האדם: אתה אמרת, לא טוב שיהיה האדם
לבד; הבה נעשה לו עזר כמוהו.
8:7 ועתה ה\' לא אקבל את אחותי זו לתאווה אלא ביושר.
לכן, רחמנא ליצלן שנוכל להזדקן יחד.
8:8 ותאמר עמו אמן.
8:9 אז שניהם ישנו באותו לילה. ויקם רגל וילך ויעשה א
קבר,
8:10 לאמר אני חושש שמא ימות גם הוא.
8:11 אך כאשר נכנס ראגל אל ביתו,
8:12 אמר אל עדנה אשתו. שלח את אחת המשרתות, ותן לה לראות
אם הוא חי: אם אינו, כדי שנקבור אותו, ואיש לא ידע
זה.
8:13 ופתחה המשרתת את הדלת, ונכנסה ומצאה את שניהם ישנים.
8:14 ויצא ויגיד להם כי הוא חי.
8:15 ויהל רגל את אלוהים ויאמר אלוהים אתה ראוי להלל.
עם כל הלל טהור וקדוש; עַל כֵּן יְהַלְּלוּ לְךָ קְדֹשֶיךָ עִם
כל בריותיך; ותהללו אותך כל מלאכיך ובחיריך
לנצח.
יח,טז, לשבח אתה, כי שימחת אותי; וזה לא
בוא אליי שחשדתי בו; אלא עשית עמנו לפי
רחמיך הגדול.
8:17 יש לשבח אותך כי רחמת על שניים שהיו
רק בני אבותיהם: רחם עליהם ה\' ו
לסיים את חייהם בבריאות בשמחה וברחמים.
8:18 ואז רגל הורה למשרתיו למלא את הקבר.
8:19 ויקיים את חג החתונה ארבעה עשר יום.
8:20 כי לפני שנגמרו ימי הנישואין, אמר רגל אל
אותו בשבועה, שלא ילך עד ארבעה עשר יום
פג תוקפם של נישואים;
8:21 ואחר כך ייקח את מחצית סחורתו וילך בבטחה לשלו
אַבָּא; וצריך לקבל את השאר כשאני ואשתי נמות.