טובית
                    6:1 וַיֵּלֶכֶם אֶת-הַמִּסְעֵם וַיָּבֹאוּ בַּערב אֶל-הַנָּהָר
                                                                                             חידקל, והם התארחו שם.
                                                                 6:2 וכאשר ירד הצעיר לרחוץ, דג קפץ ממנו
                                                                                             הנהר, והיה זולל אותו.
                                                         6:3 ויאמר אליו המלאך: קח את הדג. והצעיר אחז
                                                                                        של הדג, ומשך אותו לקרקע.
                                                6:4 אשר אמר המלאך פתח את הדג וקח את הלב ואת הכבד
                                                                                       ואת המרה, והעמידם בבטחה.
          6:5 וַיַּעַשׂ הַנַּעַר כַּאֲשֶׁר צִוָּה הַמַּלְאָךְ; וכאשר היה להם
                                                צלו את הדג, אכלו אותו: אחר כך הלכו שניהם לדרכם,
                                                                                            עד שהם התקרבו לאקבטן.
                6:6 וַיֹּאמֶר הַנַּעַר אֶל הַמַּלְאָךְ, אֲחִי עֲזַרְיָה, לָמָּה
                                                                                       הלב והכבד והילדה של הדג?
                                                          6:7 ויאמר אליו נגע בלב ובכבד אם שטן או שטן
                                     רוח רעה להטריד כל, עלינו לעשות עשן ממנו לפני האיש או
                                                                                          האשה, והצד לא יגמר עוד.
                                                              6:8 באשר למרה, טוב למשוח אדם שיש לו לובן
                                                                                                  עיניים, והוא ירפא.
                                                                                        6:9 וכאשר התקרבו אל הזעם,
                                                       6:10 אמר המלאך אל הצעיר אחי, היום נלון אצלנו
                                 רגל, מי הוא בן דודך; יש לו גם בת יחידה אחת, ששמה שרה; אני
                                                                             ידבר עליה, למען תינתן לך לאשה.
                                                                   6:11 כי לך זכותה מגיעה כי אתה רק ממנה.
                                                                                                            קרובי משפחה.
                                                           6:12 והשפחה יפה וחכמה ועתה שמע אותי ואדבר
                                                                             לאביה; וכשנחזור מזעם נחגוג את
                              נישואין: כי אני יודע שרגל אינו יכול לשאת אותה לאחר על פי
                                                            לתורה של משה, אבל הוא אשם מיתה, כי הזכות
                                                                       יְרוּשָׁה יָדַע לְךָ מִכָּל זֶה.
                                                                  6:13 וענה הצעיר למלאך שמעתי אחי עזריה
                                                     שהמשרתת הזאת ניתנה לשבעה אנשים שמתו כולם ב
                                                                                                            חדר נישואין.
                                            6:14 ועתה אני הבן היחיד של אבי, ואני חושש שמא אכנס.
                                                       לה, אני מת, כמו האחר, כי רוח רעה אוהבת אותה.
                                                   שאינה פוגעת בגוף, כי אם באים אליה; לכן גם אני
                                                             פחד פן אמות, ואביא את חיי אבי ואמי בגלל
                                              אותי אל הקבר בצער: כי אין להם בן אחר לקבור אותם.
   6:15 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמַּלְאָךְ: הֲלֹא זָכַר אֶת הַפְּקוּדִים אֲשֶׁר
                                                                           אביך נתן לך, כי תנשא לאישה משלך
                                    קרובי משפחה? לָכֵן שְׁמַע לִי, אָחִי; כי היא תינתן לך
                                                             אשה; ואל תעשה חשבון רוח רעה; לאותו לילה
                                                                                   האם היא תינתן לך בנישואין.
                                                                       6:16 ובבואך אל חדר הנישואין, תקח את
                                                               אפר בשמים, וישים עליהם מהלב ומהכבד של
                                                                                                          הדג, ויעשן בו:
                                                    6:17 והשטן יריח אותו ויברח ולא ישוב עוד לעולם
                                                              עוד: אבל כשתבוא אליה, קום שניכם והתפלל
                                                              אלהים רחום אשר ירחם עליך ויושיעך : פחד
                                          לֹא, כִּי-מִנְדָּה אֵלֶיךָ מֵרֵאשִׁית; ואתה תעשה
                                                 שמר עליה, והיא תלך עמך. יתרה מכך אני מניח שהיא
                                   יליד לך ילדים. עכשיו כשטוביאס שמע את הדברים האלה, הוא
                                                              אהב אותה, ולבו היה מחובר אליה ביעילות.