סוזנה 1:1 ישב איש בבבל בשם יואקים: 1:2 ויקח אשה ושמה סוזנה בת חלקיאס א אישה יפה מאוד, ואחת יראת ה\'. א:ג גם הוריה היו צדיקים ולמדו את בתם לפי תורת משה. 1:4 ויואקים היה עשיר גדול, והיה לו גן יפה שמחובר אליו בית: ופנו אליו היהודים; כי הוא היה מכובד יותר מ כל האחרים. 1:5 באותה שנה נתמנו שניים מעתיקי העם להיות שופטים, כמו שדיבר ה\', שהרשע באה מבבל משופטים עתיקים, שנראה היה שהם שולטים בעם. 1:6 אלה שמרו הרבה בבית יואקים ואת כל בעלי תביעות הגיע אליהם. 1:7 כעת, כאשר יצאו האנשים בצהריים, נכנסה סוזנה לתוכה הגן של הבעל לטייל בו. 1:8 וַיִּרְאוּ שְׁנֵי הַזְּקֵנִים אֶת-הָבָאָה בְּכָל יוֹם וַיּוֹלֶכֶת; אז זה תאוותם התלקחה כלפיה. 1:9 ויושו את דעתם והסבו את עיניהם כי הם אולי לא יביט לשמים, ולא יזכור רק משפטים. 1:10 ואף על פי ששניהם נפצעו באהבתה, אך לא הספיקו להראות אחת אחר את צערו. 1:11 כי התביישו להודיע את תאוותם אשר חפצו לעשות איתה. 1:12 אך הם התבוננו בשקידה מיום ליום לראות אותה. 1:13 וַיֹּאמֶר הָאֶחָד אֶל-אֶחָד, הבה נלך הביתה, כי ארוחת ערב היא זְמַן. 1:14 אז כשהם יצאו, הם נפרדו זה מזה, ו כשהם פונים שוב הם הגיעו לאותו מקום; ואחרי זה היה להם שאלו זה את זה הסיבה, הכירו בתאוותם: אז קבעו לשניהם זמן ביחד, שבו הם עלולים למצוא אותה לבד. 1:15 וזה נפל, בזמן שהם צפו בזמן מתאים, היא נכנסה כמו קודם עם שתי משרתות בלבד, והיתה רצונה לרחוץ בגינה : ל זה היה חם. 1:16 ולא הייתה שם גופה זולת שני הזקנים שהסתתרו עצמם, והתבוננו בה. 1:17 ואז אמרה למשרתותיה הביאו לי שמן וכדורי כביסה וסגרו את דלתות גן, כדי שאוכל לשטוף אותי. 1:18 ועשו כמצוה להם ויסגרו את דלתות הגן ויצאו עצמם בדלתות סודיות כדי להביא את הדברים שהיא ציוותה אותם: אבל הם לא ראו את הזקנים, כי היו נסתרים. 1:19 וכאשר יצאו המשרתות, קמו שני הזקנים ורצו אל היא, אומרת, 1:20 הנה דלתות הגן סגורות, שאף אדם לא יכול לראות אותנו, ואנחנו בפנים. אוהב איתך; לפיכך הסכים לנו, ושכב איתנו. 1:21 אם לא תרצה, נעיד עליך כי בחור צעיר היה עמך: ועל כן שלחת את משרתיך ממך. 1:22 אז נאנחה סוזנה ואמרה: אני מצוקה מכל עבר כי אם אני עשה הדבר הזה, מוות הוא לי: ואם לא אעשה זאת, לא אוכל להימלט הידיים שלך. 1:23 עדיף לי ליפול בידך ולא לעשות זאת מאשר לחטוא לעיני ה\'. 1:24 עם זה קראה סוזנה בקול גדול ושני הזקנים צעקו נגדה. 1:25 ואז רץ את האחד ופתח את דלת הגן. 1:26 אז כששמעו עובדי הבית את הצעקה בגן, הם מיהר פנימה אל דלת החסות, לראות מה נעשה לה. 1:27 אך כאשר הודיעו הזקנים את עניינם, היו המשרתים מאוד מתבייש: כי מעולם לא היה דיווח כזה על סוזנה. 1:28 ויהי למחרת כאשר נאספו אליה העם הבעל יואקים, שני הזקנים הגיעו גם הם מלאי דמיון שובב נגד סוזנה כדי להרוג אותה; 1:29 ויאמר לפני העם שלח להביא את סוזנה בת כלקיאס. אשתו של יואקים. וכך הם שלחו. 1:30 אז היא באה עם אביה ואמה, ילדיה וכלה קרובי משפחה. 1:31 עכשיו סוזנה הייתה אישה עדינה מאוד, ויפה למראה. 1:32 ויצוו הרשעים האלה לגלות את פניה כי היא הייתה מכוסה) כדי שהם יתמלאו ביופיה. 1:33 לכן בכו חבריה וכל הרואים אותה. 1:34 ועמדו שני הזקנים בתוך העם והניחו את שלהם ידיים על ראשה. 1:35 ותבכה את מבטה אל השמים כי לבה בטח בה אָדוֹן. 1:36 וַיֹּאמְרוּ הַזְּקָנִים: בְּהַלֵּכְנוּ בַּגָּן לְבַדָּד, בָּאָה הָאִשָּׁה הַזֹּאת פנימה עם שתי משרתות, וסגרה את דלתות הגן, ושלחה את המשרתות. 1:37 וַיָּבֹא אֵלֶיהָ נָעִיר אֲשֶׁר הָיָה מְסֻתָּר וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ. 1:38 אז אנחנו שעמדנו בפינת הגן, ראינו את הרשע הזה, רץ אליהם. 1:39 וכשראינו אותם יחדיו את האיש לא יכולנו להחזיק כי הוא היה חזק מאיתנו, ופתח את הדלת, וזינק החוצה. 1:40 אבל לאחר שלקחנו את האישה הזו, שאלנו מי הצעיר, אבל היא לא היה אומר לנו: הדברים האלה אנחנו מעידים. 1:41 ואז האמינו להם הקהל כאלה שהיו הזקנים והשופטים של העם: אז דנו אותה למיתה. 1:42 וזעקה סוזנה בקול רם ואמרה, אל נצח! היודע את הסודות, ויודע הכל לפני שהם: 1:43 אתה יודע כי העידו עלי עדות שקר והנה. אני חייב למות; ואילו מעולם לא עשיתי דברים כמו האנשים האלה המציאו נגדי בזדון. 1:44 ושמע יהוה את קולה. 1:45 לכן כאשר הובילו אותה להורגה, הקים יהוה את רוח קודש של צעיר ששמו דניאל: 1:46 שצעק בקול גדול, אני ברור מדמה של האישה הזו. 1:47 וַיִּפְנוּ אוֹתָם כָּל-הָעָם אֵלָיו, וַיֹּאמְרוּ: מַה-אֵלֶּה מילים שדיברת? 1:48 וַיֹּאמֶר אֲשֶׁר עוֹמֵד בְּתוֹכָם, אָמַר: הַכֹּל הָכִי, בְּנֵי. ישראל, שבלי בדיקה או ידיעת האמת יש לך הוקיעה בת ישראל? 1:49 שובו אל מקום הדין כי הם נשאו עדות שקר נגדה. 1:50 על כן חזרו כל העם בחיפזון ויאמרו הזקנים אל לו, בוא, שב בתוכנו, והראה לנו, כיון שנתן לך אלהים כבודו של זקן. 1:51 ויאמר אליהם דניאל: הניחו את שני אלה הרחק מהשני. ואבדוק אותם. 1:52 וכאשר ניתקו זה מזה, קרא לאחד מהם. וַיֹּאמֶר אֵלָיו זָקֵן בְּרָשָׁע, עַתָּה חֲטָאָתֶיךָ אשר עשית קודם לכן באים לאור. 1:53 כי גזרת משפט שקר והרשית את החפים מפשע. וְהִשְׁתַּחְתָּ אֶת הָאֱשָׁלִים לְחֹרֵר; אמנם יהוה אומר, התם ו צדיק לא תרצח. 1:54 אם כן, אם ראית אותה, אמור לי, מתחת לאיזה עץ ראית. אותם חברה ביחד? מי ענה, מתחת לעץ מסטיק. 1:55 ויאמר דניאל טוב מאוד; שיקרת על ראשך; ל גם עתה קבל מלאך האלוהים את גזר הדין של אלוהים לחתוך אותך בשתיים. 1:56 והניח אותו בצד, וצוה להביא את השני, ויאמר אל אותו, זרע חנן ולא מיהודה, יופי רימה אותך. ותאוה עיוותה את לבך. 1:57 כך עשיתם עם בנות ישראל והן מפחד הלווה עמך: אבל בת יהודה לא תעמוד שלך רִשׁעוּת. 1:58 עַתָּה אָמַר לִי, תחת איזה עץ לקחתם אותם יַחַד? מי ענה, מתחת לעץ הולם. 1:59 ויאמר אליו דניאל, טוב; גם אתה שיקרת נגד שלך ראש: כי מלאך האלוהים מחכה בחרב לחתוך אותך לשניים, כדי שהוא ישמיד אותך. 1:60 בזה צעקו כל הקהל בקול גדול והללו את ה\' המציל את הבוטחים בו. 1:61 ויקמו על שני הזקנים, כי דניאל הרשיע אותם עדי שקר מפי עצמם: 1:62 ולפי תורת משה עשו להם הם התכוונו לעשות לרעך: ושמו אותם מוות. כך ניצל הדם התמים באותו היום. 1:63 לכן היללו צ\'לקיאס ואשתו את אלוהים על בתם סוזנה, עם יואקים בעלה, וכל בני משפחתה, כי לא היה חוסר יושר שנמצא בה. 1:64 מאותו היום והלאה היה לדניאל מוניטין רב לעיני האנשים.