סוזנה
1:1 ישב איש בבבל בשם יואקים:
1:2 ויקח אשה ושמה סוזנה בת חלקיאס א
אישה יפה מאוד, ואחת יראת ה\'.
א:ג גם הוריה היו צדיקים ולמדו את בתם לפי
תורת משה.
1:4 ויואקים היה עשיר גדול, והיה לו גן יפה שמחובר אליו
בית: ופנו אליו היהודים; כי הוא היה מכובד יותר מ
כל האחרים.
1:5 באותה שנה נתמנו שניים מעתיקי העם להיות
שופטים, כמו שדיבר ה\', שהרשע באה מבבל
משופטים עתיקים, שנראה היה שהם שולטים בעם.
1:6 אלה שמרו הרבה בבית יואקים ואת כל בעלי תביעות
הגיע אליהם.
1:7 כעת, כאשר יצאו האנשים בצהריים, נכנסה סוזנה לתוכה
הגן של הבעל לטייל בו.
1:8 וַיִּרְאוּ שְׁנֵי הַזְּקֵנִים אֶת-הָבָאָה בְּכָל יוֹם וַיּוֹלֶכֶת; אז זה
תאוותם התלקחה כלפיה.
1:9 ויושו את דעתם והסבו את עיניהם כי הם
אולי לא יביט לשמים, ולא יזכור רק משפטים.
1:10 ואף על פי ששניהם נפצעו באהבתה, אך לא הספיקו להראות אחת
אחר את צערו.
1:11 כי התביישו להודיע את תאוותם אשר חפצו
לעשות איתה.
1:12 אך הם התבוננו בשקידה מיום ליום לראות אותה.
1:13 וַיֹּאמֶר הָאֶחָד אֶל-אֶחָד, הבה נלך הביתה, כי ארוחת ערב היא
זְמַן.
1:14 אז כשהם יצאו, הם נפרדו זה מזה, ו
כשהם פונים שוב הם הגיעו לאותו מקום; ואחרי זה היה להם
שאלו זה את זה הסיבה, הכירו בתאוותם: אז
קבעו לשניהם זמן ביחד, שבו הם עלולים למצוא אותה לבד.
1:15 וזה נפל, בזמן שהם צפו בזמן מתאים, היא נכנסה כמו קודם עם
שתי משרתות בלבד, והיתה רצונה לרחוץ בגינה : ל
זה היה חם.
1:16 ולא הייתה שם גופה זולת שני הזקנים שהסתתרו
עצמם, והתבוננו בה.
1:17 ואז אמרה למשרתותיה הביאו לי שמן וכדורי כביסה וסגרו את
דלתות גן, כדי שאוכל לשטוף אותי.
1:18 ועשו כמצוה להם ויסגרו את דלתות הגן ויצאו
עצמם בדלתות סודיות כדי להביא את הדברים שהיא ציוותה
אותם: אבל הם לא ראו את הזקנים, כי היו נסתרים.
1:19 וכאשר יצאו המשרתות, קמו שני הזקנים ורצו אל
היא, אומרת,
1:20 הנה דלתות הגן סגורות, שאף אדם לא יכול לראות אותנו, ואנחנו בפנים.
אוהב איתך; לפיכך הסכים לנו, ושכב איתנו.
1:21 אם לא תרצה, נעיד עליך כי בחור צעיר
היה עמך: ועל כן שלחת את משרתיך ממך.
1:22 אז נאנחה סוזנה ואמרה: אני מצוקה מכל עבר כי אם אני
עשה הדבר הזה, מוות הוא לי: ואם לא אעשה זאת, לא אוכל להימלט
הידיים שלך.
1:23 עדיף לי ליפול בידך ולא לעשות זאת מאשר לחטוא
לעיני ה\'.
1:24 עם זה קראה סוזנה בקול גדול ושני הזקנים צעקו
נגדה.
1:25 ואז רץ את האחד ופתח את דלת הגן.
1:26 אז כששמעו עובדי הבית את הצעקה בגן, הם
מיהר פנימה אל דלת החסות, לראות מה נעשה לה.
1:27 אך כאשר הודיעו הזקנים את עניינם, היו המשרתים מאוד
מתבייש: כי מעולם לא היה דיווח כזה על סוזנה.
1:28 ויהי למחרת כאשר נאספו אליה העם
הבעל יואקים, שני הזקנים הגיעו גם הם מלאי דמיון שובב
נגד סוזנה כדי להרוג אותה;
1:29 ויאמר לפני העם שלח להביא את סוזנה בת כלקיאס.
אשתו של יואקים. וכך הם שלחו.
1:30 אז היא באה עם אביה ואמה, ילדיה וכלה
קרובי משפחה.
1:31 עכשיו סוזנה הייתה אישה עדינה מאוד, ויפה למראה.
1:32 ויצוו הרשעים האלה לגלות את פניה כי היא הייתה
מכוסה) כדי שהם יתמלאו ביופיה.
1:33 לכן בכו חבריה וכל הרואים אותה.
1:34 ועמדו שני הזקנים בתוך העם והניחו את שלהם
ידיים על ראשה.
1:35 ותבכה את מבטה אל השמים כי לבה בטח בה
אָדוֹן.
1:36 וַיֹּאמְרוּ הַזְּקָנִים: בְּהַלֵּכְנוּ בַּגָּן לְבַדָּד, בָּאָה הָאִשָּׁה הַזֹּאת
פנימה עם שתי משרתות, וסגרה את דלתות הגן, ושלחה את המשרתות.
1:37 וַיָּבֹא אֵלֶיהָ נָעִיר אֲשֶׁר הָיָה מְסֻתָּר וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ.
1:38 אז אנחנו שעמדנו בפינת הגן, ראינו את הרשע הזה,
רץ אליהם.
1:39 וכשראינו אותם יחדיו את האיש לא יכולנו להחזיק כי הוא היה
חזק מאיתנו, ופתח את הדלת, וזינק החוצה.
1:40 אבל לאחר שלקחנו את האישה הזו, שאלנו מי הצעיר, אבל היא
לא היה אומר לנו: הדברים האלה אנחנו מעידים.
1:41 ואז האמינו להם הקהל כאלה שהיו הזקנים והשופטים
של העם: אז דנו אותה למיתה.
1:42 וזעקה סוזנה בקול רם ואמרה, אל נצח!
היודע את הסודות, ויודע הכל לפני שהם:
1:43 אתה יודע כי העידו עלי עדות שקר והנה.
אני חייב למות; ואילו מעולם לא עשיתי דברים כמו האנשים האלה
המציאו נגדי בזדון.
1:44 ושמע יהוה את קולה.
1:45 לכן כאשר הובילו אותה להורגה, הקים יהוה את
רוח קודש של צעיר ששמו דניאל:
1:46 שצעק בקול גדול, אני ברור מדמה של האישה הזו.
1:47 וַיִּפְנוּ אוֹתָם כָּל-הָעָם אֵלָיו, וַיֹּאמְרוּ: מַה-אֵלֶּה
מילים שדיברת?
1:48 וַיֹּאמֶר אֲשֶׁר עוֹמֵד בְּתוֹכָם, אָמַר: הַכֹּל הָכִי, בְּנֵי.
ישראל, שבלי בדיקה או ידיעת האמת יש לך
הוקיעה בת ישראל?
1:49 שובו אל מקום הדין כי הם נשאו עדות שקר
נגדה.
1:50 על כן חזרו כל העם בחיפזון ויאמרו הזקנים אל
לו, בוא, שב בתוכנו, והראה לנו, כיון שנתן לך אלהים
כבודו של זקן.
1:51 ויאמר אליהם דניאל: הניחו את שני אלה הרחק מהשני.
ואבדוק אותם.
1:52 וכאשר ניתקו זה מזה, קרא לאחד מהם.
וַיֹּאמֶר אֵלָיו זָקֵן בְּרָשָׁע, עַתָּה חֲטָאָתֶיךָ
אשר עשית קודם לכן באים לאור.
1:53 כי גזרת משפט שקר והרשית את החפים מפשע.
וְהִשְׁתַּחְתָּ אֶת הָאֱשָׁלִים לְחֹרֵר; אמנם יהוה אומר, התם ו
צדיק לא תרצח.
1:54 אם כן, אם ראית אותה, אמור לי, מתחת לאיזה עץ ראית.
אותם חברה ביחד? מי ענה, מתחת לעץ מסטיק.
1:55 ויאמר דניאל טוב מאוד; שיקרת על ראשך; ל
גם עתה קבל מלאך האלוהים את גזר הדין של אלוהים לחתוך אותך
בשתיים.
1:56 והניח אותו בצד, וצוה להביא את השני, ויאמר אל
אותו, זרע חנן ולא מיהודה, יופי רימה אותך.
ותאוה עיוותה את לבך.
1:57 כך עשיתם עם בנות ישראל והן מפחד
הלווה עמך: אבל בת יהודה לא תעמוד שלך
רִשׁעוּת.
1:58 עַתָּה אָמַר לִי, תחת איזה עץ לקחתם אותם
יַחַד? מי ענה, מתחת לעץ הולם.
1:59 ויאמר אליו דניאל, טוב; גם אתה שיקרת נגד שלך
ראש: כי מלאך האלוהים מחכה בחרב לחתוך אותך לשניים,
כדי שהוא ישמיד אותך.
1:60 בזה צעקו כל הקהל בקול גדול והללו את ה\'
המציל את הבוטחים בו.
1:61 ויקמו על שני הזקנים, כי דניאל הרשיע אותם
עדי שקר מפי עצמם:
1:62 ולפי תורת משה עשו להם
הם התכוונו לעשות לרעך: ושמו אותם
מוות. כך ניצל הדם התמים באותו היום.
1:63 לכן היללו צ\'לקיאס ואשתו את אלוהים על בתם סוזנה,
עם יואקים בעלה, וכל בני משפחתה, כי לא היה
חוסר יושר שנמצא בה.
1:64 מאותו היום והלאה היה לדניאל מוניטין רב לעיני
האנשים.