סירח
                                                                     47:1 ויקם אחריו נתן להתנבא בזמן דוד.
                                                           47:2 כשם שנלקח השומן מן השלום, כך נבחר דוד
                                                                                                       מתוך בני ישראל.
                            47:3 הוא שיחק עם אריות כמו עם ילדים, ועם דובים כמו עם כבשים.
                                                      47:4 הרג הוא לא ענק כשהיה עדיין צעיר? ולא לקח
                                                      חרפה מן העם, כאשר הרים את ידו עם האבן בפנים
                                                                   הקלע, ולהכות את ההתפארות של גוליית?
                                                           47:5 כי קרא לאדון העליון; ונתן לו כוח בשלו
                                       יד ימין להרוג את הלוחם האדיר הזה, ולהקים את קרן שלו
                                                                                                               אֲנָשִׁים.
                                                       47:6 כיבדו אותו העם בעשרת אלפים ושיבחו אותו
                                                                            ברכות ה\', בכך שנתן לו כתר כבוד.
                                                         47:7 כי השמיד את האויבים מכל עבר, והשמיד את
                  פְּלִשְׁתִּים אֶת יְרִיבָיו, וְשִׁבְרוּ אֶת קַרְנָּם אֶל זֶה
                                                                                                                       יְוֹם.
                                                47:8 בכל מעשיו הלל את הקדוש ברוך הוא בדברי כבוד;
                                                     בכל ליבו הוא שר שירים, ואהב את זה שעשה אותו.
                                                  47:9 גם העמיד זמרים לפני המזבח למען יכלו בקולם
                                                        להשמיע ניגון מתוק, ולשיר מדי יום בשיריהם.
                                       47:10 הוא ייפה את חגיהם וקבע את המועדים החגיגיים עד ה
                                             קץ, למען ישבחו את שמו קדשו, ולמען יוכל בית המקדש
                                                                                                            צליל מהבוקר.
                                               47:11 לקח יהוה את חטאיו וירם את קרנו לעולם נתן לו
                                                                               ברית מלכים וכסא כבוד בישראל.
                                                                 47:12 קם אחריו בן חכם ולמענו ישב ברחבה.
                                               47:13 שלמה מלך בעת שלום וכבודו; כי אלוהים ברא הכל
                                                                          שקט סביבו, למען יבנה בית בשמו, ו
                                                                                                  להכין את קדשו לעד.
                                                                 47:14 כמה חכם היית בנעוריך וכמבול מלאת
                                                                                                                   הֲבָנָה!
                                                       47:15 כיסתה נפשך את כל הארץ ומילאת אותה חושך
                                                                                                                       משלים.
                                                 47:16 הרחיק שמך אל-האיים; ולמען שלומך היית אהוב.
                                                            47:17 התפעלו הארצות ממך על שיריך ומשליך ו
                                                                                                      משלים ופירושים.
                                                      47:18 בשם יהוה אלהים אשר נקרא ה\' אלוהי ישראל.
                                                                              אספת זהב כפח ורבת כסף כעופרת.
                                                             47:19 הרכית את חלציך לנשים ועל גופך הבאת.
                                                                                                                   לכפיפות.
                                                                      47:20 הכתמת את כבודך וזיהמת את זרעך.
                                                                  הביא זעם על בניך, והתעצב על איוולתך.
                                                                   47:21 ונחלקה הממלכה ומאפרים שלט סורר.
                                                                                                                 מַלְכוּת.
                                          47:22 אבל יהוה לעולם לא יעזוב את רחמיו, וגם איש משלו
                                              יצירות מתאבדות, ולא יבטל את צאצאיו של נבחריו, ו
                                                                            זרעו של אוהבו לא יקח: על כן נתן
                                                                            שארית ליעקב, ומתוכו שורש לדוד.
                                                     47:23 כה נח שלמה עם אבותיו ומזרעו הותיר אחריו
                                                           רובעם, אפילו טיפשות העם, ואחד שלא היה לו
                                                                             בינה, שהרחיק את העם בעצתו. היה
                                                      וכן ירבעם בן נבט, אשר החטיא את ישראל, והראה
                                                                                                       אפרים דרך החטא:
                                                                47:24 ורבו חטאיהם עד מאוד אשר נגרשו מהם
                                                                                                                         הארץ.
                                                      47:25 כי חיפשו כל רשעות עד שתבוא עליהם הנקמה.