סירח
                                                                                41:1 מוות מה מר זכרונך לאיש חי
                                                               נח בנכסיו, לאיש שאין לו דבר להכעיסו, ו
                                                                     שיש לו שגשוג בכל דבר, כן, למי שיכול
                                                                                                                  לקבל בשר!
                                                                      41:2 מוות משפטך נאה לאביון ולמי שלו
                                         הכוח נכשל, שזה עתה בעידן האחרון, והוא כועס על כולם
                                                                      דברים, ולמי שמתייאש ואיבד סבלנות!
                                             41:3 אל תירא ממשפט המוות, זכור את אשר היו קודם לכן
                                                                  אתה, והבא אחריו; כי זה משפט ה\' על הכל
                                                                                                                           בשר.
                                                                41:4 ולמה אתה נגד התענוג של העליון? אין
                                                        אינקוויזיציה בקבר, אם חיית עשר, או מאה, או
                                                                                                                  אלף שנים.
                                                          41:5 בני החוטאים הם ילדים מתועבים, והם אשר
                                                                                              מכיר במשכן של רשעים.
                                                                41:6 נחלתם של בני חוטאים תאבד וצאצאיהם
                                                                                                 תהיה תוכחה תמידית.
                                                                   41:7 הילדים יתלוננו על אב רשע כי יהיו
                                                                                                                נזף למענו.
                                                            41:8 אוי לכם, רשעים, אשר עזבו את תורת הרוב
                                                            אלוהים גבוה! כי אם תגדל, זה יהיה לחורבן.
                                                      41:9 ואם נולדתם לקללה תיוולדו ואם תמות קללה.
                                                                                                         יהיה מנת חלקך.
                                                              41:10 כל אשר מן הארץ ישובו לארץ, כך הרעים
                                                                                               יעבור מקללה לחורבן.
                                                  41:11 אבלות בני אדם על גופם, אבל שם רע של חוטאים
                                                                                                                       יימחק.
                                                           41:12 שים לב לשמך; כי זה ימשיך איתך למעלה א
                                                                                          אלף אוצרות זהב גדולים.
                                       41:13 לחיים טובים יש ימים מעטים, אבל שם טוב קיים לנצח.
                                                    41:14 בני, שמרו משמעת בשלום, כי חוכמה נסתרת, וא
                                                                       אוצר שאינו נראה, מה הרווח בשניהם?
                                              41:15 עדיף איש המסתיר את סכלתו מאדם המסתיר את שלו
                                                                                                                       חוכמה.
                                                                          41:16 על כן תתבייש כדברי כי לא טוב
                                                  לשמור על כל הבושה; גם זה לא מאושר לחלוטין בכל
                                                                                                                       דָבָר.
                                                          41:17 תתבייש בזנות לפני אב ואם: ושקר לפני א
                                                                                                       נסיך וגבר גבור;
                                                          41:18 עבירה לפני שופט ושליט; של עוון לפני א
                                          קהילה ואנשים; של התמודדות לא צודקת לפני בן זוגך ו
                                                                                                                           חבר;
                                                                      41:19 וגניבה על-מקום מגוריך ועל-גבי.
                                                                על אמת אלוהים ובריתו; ולהישען במרפקך
                                                                                             הבשר; ובוז לתת ולקחת;
                                                         41:20 ודממה לפני המצדיעים לך; ולהביט בזונה;
                                                                 41:21 ולהשיב פניך מקרבך; או לקחת מנה או
                                                                                 מתנה; או להביט באשת איש אחר.
                                    41:22 או לעסוק יתר על המידה בשפחתו, ואל-קרב-מיטתה; או של
                    נאומים מחפירים בפני חברים; וְאַחֲרֵי שֶׁהִתְתַּנָּתָ, מְאֹד
                                                                                                                           לֹא;
                                                                     41:23 או לחזור ולדבר את אשר שמעת; ושל
                                                                                                            גילוי סודות.
                                                      41:24 אז תתבייש באמת ותמצא חן לפני כל האנשים.