סירח
11:1 חכמה מרימה את ראשו של השפל ותעשה אותו
לשבת בין אנשים גדולים.
11:2 אל תשבח איש על יופיו; גם לא תיעב אדם בגלל החיצוניות שלו
מראה חיצוני.
11:3 הדבורה קטנה בקרב זבובים; אבל פירותיה הם ראשי המתוקים
דברים.
11:4 אל תתפאר בלבושך ובמלבושך ואל תתנשא ביום
של כבוד: כי נפלאות מעשי ה\' ומעשיו בקרב
גברים מוסתרים.
11:5 מלכים רבים ישבו על האדמה; ואחד שמעולם לא חשבו עליו
של חבש את הכתר.
11:6 גבורים רבים הושחתו מאוד; והמכובד
נמסר לידיהם של גברים אחרים.
11:7 אל תאשים לפני שבדקת את האמת, תבין תחילה ו
ואז תוכחה.
11:8 אל תענה לפני ששמעת את הסיבה: אל תפריע לבני אדם
באמצע הדיבור שלהם.
11:9 אל תריב בדבר שאינו נוגע לך; ואל תשב בדין
עם חוטאים.
11:10 בני אל תתערב בהרבה דברים כי אם תתערב הרבה אתה
לא יהיה חף מפשע; וְאִם אַחֲרֵי אַחֲרֵי, לֹא יִשְׂגִּי.
וְלֹא תִבְלֹט בִּבְרָחָה.
11:11 יש מי שעמל ומכאיב וממהר והוא
כל כך הרבה יותר מאחור.
11:12 שוב, יש עוד אחד שהוא איטי, וצריך עזרה, חסר
יכולת, ומלא עוני; אך עין ה\' הביטה בו
לטובה, והעמידו מנחלתו הנמוכה,
11:13 וַיִּשָּׂא אֶת-רֹאשׁוֹ מִן הַמַּעֲלוֹת; כך שרבים שראו ממנו הוא
שלום על כל
11:14 שגשוג ומצוקה, חיים ומוות, עוני ועושר, באים
אדוני.
11:15 החכמה, הדעת ובינת התורה, הם של ה\' אהבה.
ודרך המעשים הטובים, ממנו.
11:16 שגיאה וחושך התחילו יחד עם חוטאים ורשע
יזדקן עם המתפארים בו.
11:17 מתנת יהוה נשארת עם הרעים וחסדיו מביאים
שגשוג לנצח.
11:18 יש המתעשר בזהירותו ובצביטה שלו וזה שלו
חלק מהגמול שלו:
11:19 הואיל והוא אמר, מצאתי מנוח ועתה אוכל כל הזמן ממני
סְחוֹרוֹת; ואף על פי כן אינו יודע מה עת תבוא עליו, וכי הוא
חייב להשאיר את הדברים האלה לאחרים ולמות.
11:20 דבק בבריתך והיכר בה, והזדקן בו.
העבודה שלך.
11:21 אל תתמה ממעשי החוטאים; אֲבָל בְטָחוּ בְּיְהוָה וְהִתְבּוֹנֵן
עמלך: כי קל הוא בעיני ה\' על ה
פתאום לעשות עני עשיר.
11:22 ברכת ה\' בשכר של אלוהים, ופתאום הוא
גורם לברכתו לפרוח.
11:23 אל תאמר מה תועלת משירותי? ומה טוב יהיה
יש לי להלן?
11:24 שוב, אל תאמר, די לי, ורב לי, ומה רע
האם יהיה לי להלן?
11:25 ביום שגשוג יש שכחה של ייסורים : וב
יום הצער אין עוד זכר לשגשוג.
11:26 כי קל ליהוה ביום המוות לגמול א
אדם לפי דרכיו.
11:27 עוגמת השעה משכיחה אדם תענוג ובסופו של דבר.
יתגלו מעשיו.
11:28 אל תשפוט איש מבורך לפני מותו כי איש ייוודע בו
יְלָדִים.
11:29 אל תביא איש אל ביתך כי לאיש הרמאים רבים
רכבות.
11:30 כמו חוגלה שנלקחה [ושמורה] בכלוב, כך הוא לב ה
גאה; וכמו מרגל, צופה לו לנפילתך:
11:31 כי הוא שוכב והופך טוב לרע ובדברים הראויים.
הלל יטיל עליך אשמה.
11:32 מניצוץ אש נדלקת ערימת גחלים ואדם חוטא מניח.
לחכות לדם.
11:33 שים לב לאיש שובב כי הוא עושה רשע; שמא יביא
עליך כתם תמידי.
11:34 קבל זר אל ביתך והוא יפריע לך ויפנה.
אותך משלך.