סירח 11:1 חכמה מרימה את ראשו של השפל ותעשה אותו לשבת בין אנשים גדולים. 11:2 אל תשבח איש על יופיו; גם לא תיעב אדם בגלל החיצוניות שלו מראה חיצוני. 11:3 הדבורה קטנה בקרב זבובים; אבל פירותיה הם ראשי המתוקים דברים. 11:4 אל תתפאר בלבושך ובמלבושך ואל תתנשא ביום של כבוד: כי נפלאות מעשי ה\' ומעשיו בקרב גברים מוסתרים. 11:5 מלכים רבים ישבו על האדמה; ואחד שמעולם לא חשבו עליו של חבש את הכתר. 11:6 גבורים רבים הושחתו מאוד; והמכובד נמסר לידיהם של גברים אחרים. 11:7 אל תאשים לפני שבדקת את האמת, תבין תחילה ו ואז תוכחה. 11:8 אל תענה לפני ששמעת את הסיבה: אל תפריע לבני אדם באמצע הדיבור שלהם. 11:9 אל תריב בדבר שאינו נוגע לך; ואל תשב בדין עם חוטאים. 11:10 בני אל תתערב בהרבה דברים כי אם תתערב הרבה אתה לא יהיה חף מפשע; וְאִם אַחֲרֵי אַחֲרֵי, לֹא יִשְׂגִּי. וְלֹא תִבְלֹט בִּבְרָחָה. 11:11 יש מי שעמל ומכאיב וממהר והוא כל כך הרבה יותר מאחור. 11:12 שוב, יש עוד אחד שהוא איטי, וצריך עזרה, חסר יכולת, ומלא עוני; אך עין ה\' הביטה בו לטובה, והעמידו מנחלתו הנמוכה, 11:13 וַיִּשָּׂא אֶת-רֹאשׁוֹ מִן הַמַּעֲלוֹת; כך שרבים שראו ממנו הוא שלום על כל 11:14 שגשוג ומצוקה, חיים ומוות, עוני ועושר, באים אדוני. 11:15 החכמה, הדעת ובינת התורה, הם של ה\' אהבה. ודרך המעשים הטובים, ממנו. 11:16 שגיאה וחושך התחילו יחד עם חוטאים ורשע יזדקן עם המתפארים בו. 11:17 מתנת יהוה נשארת עם הרעים וחסדיו מביאים שגשוג לנצח. 11:18 יש המתעשר בזהירותו ובצביטה שלו וזה שלו חלק מהגמול שלו: 11:19 הואיל והוא אמר, מצאתי מנוח ועתה אוכל כל הזמן ממני סְחוֹרוֹת; ואף על פי כן אינו יודע מה עת תבוא עליו, וכי הוא חייב להשאיר את הדברים האלה לאחרים ולמות. 11:20 דבק בבריתך והיכר בה, והזדקן בו. העבודה שלך. 11:21 אל תתמה ממעשי החוטאים; אֲבָל בְטָחוּ בְּיְהוָה וְהִתְבּוֹנֵן עמלך: כי קל הוא בעיני ה\' על ה פתאום לעשות עני עשיר. 11:22 ברכת ה\' בשכר של אלוהים, ופתאום הוא גורם לברכתו לפרוח. 11:23 אל תאמר מה תועלת משירותי? ומה טוב יהיה יש לי להלן? 11:24 שוב, אל תאמר, די לי, ורב לי, ומה רע האם יהיה לי להלן? 11:25 ביום שגשוג יש שכחה של ייסורים : וב יום הצער אין עוד זכר לשגשוג. 11:26 כי קל ליהוה ביום המוות לגמול א אדם לפי דרכיו. 11:27 עוגמת השעה משכיחה אדם תענוג ובסופו של דבר. יתגלו מעשיו. 11:28 אל תשפוט איש מבורך לפני מותו כי איש ייוודע בו יְלָדִים. 11:29 אל תביא איש אל ביתך כי לאיש הרמאים רבים רכבות. 11:30 כמו חוגלה שנלקחה [ושמורה] בכלוב, כך הוא לב ה גאה; וכמו מרגל, צופה לו לנפילתך: 11:31 כי הוא שוכב והופך טוב לרע ובדברים הראויים. הלל יטיל עליך אשמה. 11:32 מניצוץ אש נדלקת ערימת גחלים ואדם חוטא מניח. לחכות לדם. 11:33 שים לב לאיש שובב כי הוא עושה רשע; שמא יביא עליך כתם תמידי. 11:34 קבל זר אל ביתך והוא יפריע לך ויפנה. אותך משלך.