סירח
                                                          י,א שופט חכם ילמד את עמו; וממשלתו של נבון
                                                                                                       אדם מסודר היטב.
                                                              יט,ב כשופט העם הוא עצמו, כך שופטיו; ומה
                                                         צורת אדם הוא מושל העיר, אלו כל יושבי העיר
                                                                                                                             בו.
                             י,ג, מֶלֶךְ חָכָם יִשְׁחִית אֶת עַמּוֹ; אלא מתוך זהירותם
                                                                               שהם בסמכות העיר תהיה מיושבת.
                                                                           י\''ד כח הארץ ביד יהוה ובזמן הוא
                                                                                   יציב מעליו אחד שהוא רווחי.
                                                                   10:5 ביד אלוהים שגשוג האדם ועל איש ה\'
                                                                                                     סופר ייתן כבודו.
                                      10:6 אל תשא שנאה לרעך על כל עוולה; ולא לעשות כלום בכלל
                                                                                          על ידי שיטות פוגעניות.
                                          10:7 גאוה שנאה לפני אלוהים ואדם ובשניהם מתחייב אחד
                                                                                                                     עָווֹן.
                                      10:8 בגלל מעשים לא צודקים, פציעות ועושר שנגרמו במרמה,
                                                                                 ממלכה מתורגמת מעם אחד לאחר.
                                              10:9 מדוע אדמה ואפר מתגאים? אין דבר יותר מרושע מא
                                                                איש חומד: כי אדם כזה מכריע את נפשו; כי
                                                                                      כל חי הוא משליך את קרביו.
                                     10:10 הרופא חותך מחלה ארוכה; וְהוּא הַמֶּלֶךְ הַיּוֹם
                                                                                                                  מחר ימות.
                                                          10:11 כי כאשר מת אדם, הוא יירש שרצים, בהמות,
                                                                                                               תוֹלַעִים.
                                          10:12 ראשית הגאווה היא כאשר אדם מסתלק מאלוהים, ולבו
                                                                                                          התרחק מיוצרו.
                                                 10:13 כי הגאווה היא ראשית החטא, ומי שיש לו ישפוך
                                                                             תועבה: ועל כן הביא עליהם ה\' זר
                                                                                       אסונות, והפיל אותם כליל.
                                                 10:14 הפיל יהוה את כסאות הנסיכים הגאים והקים את
                                                                                                          ענווה במקומם.
                                                           10:15 ה\' עקר את שורשי הגויים הגאים ונטע את
                                                                                                        נמוכים במקומם.
                                                          10:16 הפיל יהוה את ארצות הגויים והשמד אותם
                                                                                                   יסודות כדור הארץ.
                                                           10:17 לקח חלק מהם והשמיד אותם ועשה את שלהם
                                                                                             זיכרון לחדול מהאדמה.
                                 10:18 גאווה לא נוצרה לבני אדם, ולא כעס זעם על הנולדים מהם
                                                                                                                         אישה.
                                                                                10:19 יראי ה\' זרע בטוח ואוהביו
                                                                צמח נכבד: שאינם רואים בחוק זרע מכובד;
                                                                            העוברים על המצוות הם זרע מטעה.
                                                               10:20 בין האחים-הראש-נכבד; כך הם החוששים
                                                                                                        אלוהים בעיניו.
                                                                10:21 יראת ה\' הולכת לפני השגת הרשות אבל
                                                                                 חספוס וגאווה הם ההפסד שלהם.
                                            10:22 בין אם הוא עשיר, אציל או עני, כבודם יראת יהוה.
                                             10:23 לא ראוי לבזות את העני בעל הבינה; לא זה ולא זה
                                                                                       האם נוח להגדיל אדם חוטא.
                                               10:24 יגידו גדולות ושופטים ובעלי עוצמה; עדיין שם
                                                                                        איש מהם לא גדול מירא ה\'.
                                                                           10:25 לעבד החכם יעבדו בני חורין ו
                                                                מי שיש לו ידע לא יטינה כשיעשה רפורמה.
                                                                10:26 אל תתחכם בעשייתך; ואל תתפאר במועד
                                                                                                                   ממצוקתך.
                                                                               10:27 טוב העמל והרב בכל מה שהוא
                                                                                                       מתגאה וחסר לחם.
                                                        10:28 בני, תהלל את נפשך בענווה וכבד אותה לפי
                                                                                                                       כבודו.
                                                                 10:29 מי יצדיק את החוטא לנפשו? ומי ירצה
                                                                                           לכבד את המבזה את חייו?
                                          10:30 העני זוכה לכבוד על כישוריו, והעשיר זוכה לכבוד
                                                                                                           את העושר שלו.
                                                         10:31 מי שמכובד בעוני, מה עוד בעושר? והוא זה
                                                                                מכובד בעושר, כמה יותר בעוני?