סירח
                                       4:1 בני אל תרמה את עני מחייתו ואל תעשה עיניים נזקקים
                                                                                                           לחכות זמן רב.
                                                   ד,ב אל תעצב נפש רעבה; גם לא להתגרות באיש בשלו
                                                                                                                 מְצוּקָה.
                            ד,ג, לֹא הוֹסִיף עוֹד צָרָה עַל-לֵב קוֹרֵר; ודוחה לא לתת ל
                                                                                                                  מי שזקוק.
                                  ד,ד אל תדחו את תחינת העניים; וְלֹא הִסְתִּיב פָּנֶיךָ
                                                                                                                  מאדם עני.
                                                                    4:5 אל הסר עינך מן הנזק, ואל תזדמן לו
                                                                                                                לקלל אותך:
                                                             4:6 כי אם יקלל אותך במר נפשו תהיה תפילתו
                                                                                              שמעו עליו שעשה אותו.
                                                                    4:7 קח לך אהבת העדה והרכין ראש לגדול
                                                                                                                           איש.
                                                        4:8 אל תצער אותך להרכין אזנך לעני ולתת לו א
                                                                                         תשובה ידידותית בענווה.
                                                                      4:9 הציל את העוול מיד העושק; ולהיות
                                          לֹא קְרִישׁ לֵב כְּשֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב בִּשְׁפָט.
                                                                          4:10 היה כאב ליתום ובמקום בעל להם
                                                                        אמא: כך תהיה כבן עליון, והוא יאהב
                                                                                                         אתה יותר מאמך.
                                                          4:11 חכמה מרימה את בניה ואחזת במבקשי אותה.
             4:12 האוהב אותה אוהב חיים; וַיִּהְיוּ הַמֹּקְשִׁים אֵלֶיהָ שָׁכְם
                                                                                                                  מלא שמחה.
                                                               4:13 המחזיק בה, ירש כבוד; ובכל מקום שהיא
                                                                                                          נכנס, ה\' יברך.
                                          4:14 המשרתים אותה ישרתו את הקדוש ברוך הוא והאוהבים
                                                                                                       אותה יהוה אוהב.
                                                             4:15 מי שאוזן אליה ישפט את הגויים והשואף
                                                                                                   אליה ישכון בבטחה.
                                                4:16 אם מסר איש את עצמו אליה, הוא יירש אותה; ושלו
                                                                                        הדור יחזיק אותה ברשותה.
                                              4:17 כי בראשונה תלך עמו בדרכים עקלקלות ותביא פחד
                                                          ותפחד עליו, ותענה אותו במשמעתה, עד שתזכה
                                                                      סמוך על נפשו, ונסה אותו לפי חוקיה.
                                                                   4:18 אז תשוב אליו דרך הישר ותנחם אותו
                                                                                            להראות לו את סודותיה.
                                                4:19 אבל אם יטעה, היא תעזוב אותו ותמסר אותו לשלו
                                                                                                                 לַהֲרוֹס.
                                              4:20 שים לב להזדמנות, והיזהר מרע; ואל תתבייש כשזה
                                                                                                              נוגע לנפשך.
                                                                 4:21 כי יש בושה מביא חטא; ויש בושה שהיא
                                                                                                              תהילה וחסד.
                                                        4:22 אל קבל אדם נגד נפשך, ואל תיתן יראת שמים
                                                                                                       לגרום לך ליפול.
                                                  4:23 ותימנע מלדבר כשיש הזדמנות להיטיב ולהסתתר
                                                                                                   לא חוכמתך ביופיה.
                                                         4:24 כי בדיבור תיוודע חכמה ולימוד בדברי ה\'
                                                                                                                   לָשׁוֹן.
                                            4:25 בשום אופן אל תדבר נגד האמת; אבל תתבייש מטעותך
                                                                                                                 בּוּרוּת.
                                       4:26 אל תתבייש להתוודות על חטאיך; ולכפות לא את מהלך ה
                                                                                                                           נהר.
                                                 4:27 אל תעשה עצמך תחתיו לאיש שוטה; גם לא לקבל את
                                                                                                             אדם של אדיר.
                                                           4:28 השתדל על האמת עד מוות וילחם ה\' עבורך.
                                                             4:29 אל תמהר בלשונך ובמעשיך תרפה ותחמיץ.
                                                       4:30 אל תהיה כאריה בביתך ואל תזזז בין עבדיך.
                                                                       4:31 אל תשלח ידך לקבל וסגר כאשר אתה
                                                                                                            צריך להחזיר.