סירח
                                                                1:1 כל החכמה באה מאת ה\' והיא עמו לעולם.
                                      1:2 מי יכול למנות את חול הים ואת טיפות הגשם ואת הימים
                                                                                                                      של נצח?
                                                 1:3 מי יכול לגלות את גובה השמים ואת רוחב הארץ ו
                                                                                                       העומק, והחוכמה?
                                                                      1:4 החכמה נבראה לפני הכל, והבינה של
                                                                                                            זהירות מנצח.
                                                א,ה דבר אלהים עליון הוא מעיין החכמה; ודרכיה הן
                                                                                                              מצוות עולם.
                                                            1:6 למי נתגלה שורש החכמה? או מי הכיר אותה
                                                                                                            עצות נבונות?
                                                                   א,ז [למי נתגלתה ידיעת החכמה? ולמי יש
                                                                                  הבנת את הניסיון הנהדר שלה?]
                                                                          1:8 יש חכם ורבה לפחד ה\' יושב עליו
                                                                                                                  כס מלכות.
                                                              1:9 ברא אותה וראה אותה וספרה וישפך עליה
                                                                                                            כל יצירותיו.
                                                                    1:10 היא עם כל בשר כמתנתו והוא נתן לה
                                                                                                   אלה שאוהבים אותו.
                                                             1:11 יראת יהוה כבוד ותפארת ושמחה וכתר של
                                                                                                                   צָהֳלָה.
                                                                  1:12 יראת ה\' עושה לב שמח ותשמחה ושמחה.
                                                                                                          וחיים ארוכים.
                                                                    1:13 מי שירא את ה\', ייטב לו בסוף, והוא
                                                                                                  ימצא חן ביום מותו.
                                                  1:14 לירא את ה\' היא ראשית החכמה והיא נבראת עם ה
                                                                                                                נאמן ברחם.
                                                                1:15 היא בנתה יסוד נצח עם בני אדם ותעשה
                                                                                              להמשיך עם הזרע שלהם.
                                               1:16 לירא את יהוה מלא חכמה וממלא אנשים בפירותיה.
                                          1:17 היא ממלאת את כל ביתם בדברים נחשקים, ואת הגרפים
                                                                                                              הגידול שלה.
                                                    1:18 יראת יהוה היא נזר חוכמה עושה שלום ושלמות
                                                        בריאות לפרוח; שתיהן מתנות ה\': והיא מתרחבת
                                                                                      השמחה שלהם שאוהבים אותו.
                                                   1:19 החכמה מטיחה מיומנות וידע של הבנת עמידה, ו
                                                                             מרומם אותם לכבוד המחזיקים בה.
                                                              1:20 שורש החכמה הוא לירא את ה\' וענפיה הם
                                                                                                            חיים ארוכים.
                                        1:21 יראת יהוה מגרשת את החטאים והיכן שהיא נמצאת, היא
                                                                                                           מפנה את הכעס.
                              1:22 איש זועם אינו יכול להיות מוצדק; כי תנופת חמתו תהיה לו
                                                                                                                       הֶרֶס.
                                                    1:23 איש סבלני יקרע לזמן מה, ואחר כך תצמח שמחה
                                                                                                                         אליו.
                                                          1:24 יסתיר את דבריו לזמן, ושפתי רבים יגידו
                                                                                                              החוכמה שלו.
                                                         1:25 משלי הדעת באוצרות החכמה אבל יראת שמים
                                                                                                     הוא תועבה לחוטא.
                                                      1:26 אם אתה חפץ בחכמה, שמור את המצוות וה\' יתן
                                                                                                                אותה אליך.
                                                                1:27 כי יראת יהוה חכמה והוראה: ואמונה ו
                                                                                            ענווה היא התענוג שלו.
                                                     1:28 אל תבטח ביראת יהוה כשאתה עני ואל תבוא אל
                                                                                                         אותו בלב כפול.
                                      1:29 אל תהיה צבוע בעיני בני אדם, ושמור היטב על מה שאתה
                                                                                                                  הכי מדבר.
                                                            1:30 אל תתנשא פן תיפול ותביא חרפה על נפשך
וְכֵן הָאֱלֹהִים מְגַלֶּה אֶת סוֹדֶיךָ, וְהִשְׁלִיכֵךְ בְּתוֹךְ הָאָרֶץ
                                                                                עדה, כי לא באת באמת ליראת ה\'.
                                                                                    אֲבָל לִבְךָ מָלֵא רְמָה.