שיר שלמה
                                                        7:1 מה יפות רגליך בנעליים, בת נסיך! המפרקים
                                                                ירכיך כתכשיטים, מעשה ידיים של ערמומי
                                                                                                                   פּוֹעֵל.
                                              7:2 טבורך כגביע עגול אשר אינו חפץ באלכוהול בטנך.
                                                                               כמו ערמת חיטה מוקפת בחבצלות.
                                                                7:3 שני שדיך כשני ביצים צעירים תאומים.
                               7:4 צווארך כמגדל שנהב; העיניים שלך כמו בריכות הדגים שבהן
                                                            חשבון, ליד שער בת-רבים: אפך כמגדל לבנון.
                                                                                                    אשר צופה אל דמשק.
                                                                       7:5 ראשך עליך ככרמל ושער ראשך דומה
                                                                                 סָגוֹל; המלך מוחזק בגלריות.
                                                             7:6 כמה יפה ומה נעים אתה אהובה לתענוגות!
                                                                          7:7 זה קומתך כדקל ושדיך לאשכולות
                                                                                                                       ענבים.
                                                                     7:8 אמרתי, אעלה אל הדקל, אוחז בענפים
                                                      ממנו: עתה גם שדיך יהיו כאשכולות הגפן והגפן
                                                                                                ריח אפך כמו תפוחים;
                                                                       7:9 וגג פיך כיין הטוב לאהובי ההולך
                                               למטה במתיקות, גורם לשפתיים של אלה שישנים לדבר.
                                                                                7:10 אני של אהובי ותשוקתו אלי.
                                                            7:11 בוא, אהובי, נצא אל השדה; תן לנו ללון ב
                                                                                                                       כפרים.
                                               7:12 הבה נקום אל הכרמים; בואו נראה אם הגפן פורחת,
                                                                  אם נראה הענב הרך, והרימונים צצים: שם
                                                                                           האם אתן לך את אהבותיי.
                                            7:13 המנדרקות נותנות ריח, ובשערינו כל מיני נעימות
                                                          פירות, חדשים וישנים, אשר הנחתי לך, אהובי.