שיר שלמה
6:1 לאן נעלם אהובך היפה בנשים? איפה שלך
האהוב הפך הצידה? למען נחפש אותו איתך.
6:2 ירד אהובי אל גנו אל ערוגות הבשמים להאכיל
בגנים, ולאסוף חבצלות.
6:3 אני לאהובי ואהובי לי הוא אכל בין החבצלות.
6:4 יפה אתה אהובי כתרצה, יפה כירושלים, נורא
כצבא עם כרזות.
6:5 הסר עיניך ממני כי ניצחו אותי שערך כמו
עדר עיזים המופיע מגלעד.
6:6 שינייך כעדר צאן העולים מן הרחצה אשר ממנה
כל אחד יולד תאומים, ואין ביניהם עקר.
6:7 כחתיכת רימון רקותיך בתוך המנעולים שלך.
6:8 יש ששים מלכות ושמונים פילגשים ובתולות
ללא מספר.
6:9 יונתי טמאתי רק אחת; היא היחידה של אמה, היא
היא הבחירה שלה שחשפה אותה. הבנות ראו אותה, ו
ברך אותה; כן, המלכות והפילגשים, והללו אותה.
6:10 מי היא הצופה כבוקר, יפה כמו הירח, בהיר כמו
השמש, ונורא כמו צבא עם כרזות?
6:11 ירדתי אל גן האגוזים לראות את פירות העמק ו
לראות אם הגפן פרחה, והרימונים ניצחו.
6:12 או אי פעם שהייתי מודע, נפשי עשתה אותי כמו מרכבות עמינדיב.
6:13 שב, שוב, השולמית; חזור, חזור, כדי שנביט בך.
מה תראה בשולמית? כביכול פלוגת שני צבאות.