שיר שלמה 5:1 באתי בגינתי אחותי זוגתי אספתי את המור שלי. עם התבלין שלי; אכלתי את חלת הדבש שלי עם הדבש שלי; שתיתי את שלי יין עם חלבי: אכלו חברים; שתה, כן, שתה בשפע, הו אָהוּב. 5:2 אני ישן ולבי מתעורר קול אהובי הוא דופק, לאמר, פתחי לי, אחותי, אהבתי, יונתי, טמאתי. כי ראשי מלא טל, ומנעולי בטיפות של לַיְלָה. 5:3 פשטתי את מעילי; איך אני אשים את זה רחצתי את רגלי; איך אטמא אותם? 5:4 נתן אהובי בידו על פתח הדלת ומעי היו זז עבורו. 5:5 קמתי לפתוח לאהובי; וְיָדִי יָפְלוּ מִדָּה וְיָדִי אצבעות עם מור בריח מתוק, על ידיות המנעול. ה,ו פתחתי לאהובי; אבל אהובי נסוג, והיה נעלם: נשמתי כשדיבר: חיפשתי אותו, אבל לא מצאתי אוֹתוֹ; התקשרתי אליו, אבל הוא לא ענה לי. 5:7 השומרים ההולכים בעיר מצאו אותי, הם הכו אותי, הם פצע אותי; שומרי החומות הסירו ממני את הצעיף. 5:8 אני מצווה אתכם, בנות ירושלים, אם תמצאו את אהובי, כי אתם תגיד לו, שאני חולה על אהבה. 5:9 מה אהובך יותר מאהוב אחר היפה ביותר נשים? מה אהובך יותר מאהוב אחר, כי אתה עושה כן לחייב אותנו? 5:10 אהובי הוא לבן ואדמדם, הבכיר מבין עשרת אלפים. 5:11 ראשו הוא כמו זהב משובח ביותר, המנעולים שלו עבותים ושחורים כמו א עוֹרֵב. 5:12 עיניו כעיני יונים בנהרות מים שטופות חלב, ומתייצב כראוי. 5:13 לחייו כמצע בשמים כפרחים מתוקים שפתיו כמו. חבצלות, מפילות מור בריח מתוק. 5:14 ידיו כטבעות זהב, משובצות בריל, בטנו מבריקה שנהב מצופה אבני ספיר. 5:15 רגליו כעמודי שיש מונחים על שקעים של זהב דק שלו. פניו כלבנון, מצוינים כארזים. 5:16 פיו מתוק ביותר: כן, הוא מקסים לגמרי. זה ה ______ שלי אהובה, וזה ידידי, בנות ירושלים.