שיר שלמה
5:1 באתי בגינתי אחותי זוגתי אספתי את המור שלי.
עם התבלין שלי; אכלתי את חלת הדבש שלי עם הדבש שלי; שתיתי את שלי
יין עם חלבי: אכלו חברים; שתה, כן, שתה בשפע, הו
אָהוּב.
5:2 אני ישן ולבי מתעורר קול אהובי הוא
דופק, לאמר, פתחי לי, אחותי, אהבתי, יונתי, טמאתי.
כי ראשי מלא טל, ומנעולי בטיפות של
לַיְלָה.
5:3 פשטתי את מעילי; איך אני אשים את זה רחצתי את רגלי;
איך אטמא אותם?
5:4 נתן אהובי בידו על פתח הדלת ומעי היו
זז עבורו.
5:5 קמתי לפתוח לאהובי; וְיָדִי יָפְלוּ מִדָּה וְיָדִי
אצבעות עם מור בריח מתוק, על ידיות המנעול.
ה,ו פתחתי לאהובי; אבל אהובי נסוג, והיה
נעלם: נשמתי כשדיבר: חיפשתי אותו, אבל לא מצאתי
אוֹתוֹ; התקשרתי אליו, אבל הוא לא ענה לי.
5:7 השומרים ההולכים בעיר מצאו אותי, הם הכו אותי, הם
פצע אותי; שומרי החומות הסירו ממני את הצעיף.
5:8 אני מצווה אתכם, בנות ירושלים, אם תמצאו את אהובי, כי אתם
תגיד לו, שאני חולה על אהבה.
5:9 מה אהובך יותר מאהוב אחר היפה ביותר
נשים? מה אהובך יותר מאהוב אחר, כי אתה עושה כן
לחייב אותנו?
5:10 אהובי הוא לבן ואדמדם, הבכיר מבין עשרת אלפים.
5:11 ראשו הוא כמו זהב משובח ביותר, המנעולים שלו עבותים ושחורים כמו א
עוֹרֵב.
5:12 עיניו כעיני יונים בנהרות מים שטופות
חלב, ומתייצב כראוי.
5:13 לחייו כמצע בשמים כפרחים מתוקים שפתיו כמו.
חבצלות, מפילות מור בריח מתוק.
5:14 ידיו כטבעות זהב, משובצות בריל, בטנו מבריקה
שנהב מצופה אבני ספיר.
5:15 רגליו כעמודי שיש מונחים על שקעים של זהב דק שלו.
פניו כלבנון, מצוינים כארזים.
5:16 פיו מתוק ביותר: כן, הוא מקסים לגמרי. זה ה ______ שלי
אהובה, וזה ידידי, בנות ירושלים.