שיר שלמה
ד,א הִנֵּה יְפִירָה אַתָּה אַהֲבִי; הִנֵּה, יְגִיר אַתָּה; יש לך יונים\'
עיניים בתוך המנעולים שלך: שערך כעדר עזים הנראים מהם
הר גלעד.
4:2 שיניך כעדר צאן גזוז, שעלה
מהכביסה; אשר כל אחד יולד תאומים, ואיש אינו עקר בקרבו
אוֹתָם.
4:3 שפתיך כחוט ארגמן ודיבורך יפה.
מקדשים הם כמו חתיכת רימון בתוך המנעולים שלך.
4:4 צווארך כמגדל דוד שנבנה לשריון אשר עליו
שם תלויים אלף אוזנים, כולם מגנים של אנשים חזקים.
4:5 שני שדיך כשני ביצים צעירים תאומים הניזונים ביניהם
החבצלות.
4:6 עד שיפרוץ היום והצללים יברחו, אביא אותי אל
הר המור, ועד גבעת הלבונה.
4:7 אתה כולך יפה אהובי; אין בך כתם.
4:8 בוא איתי מלבנון, זוגתי, אתי מלבנון הבט
צמרת אמנה, מראש שניר וחרמון, מהאריות.
מאורות, מהרי הנמרים.
ד,ט, עָבַתְתָּ לִבִּי, אחותי, זוגתי; ריגשת את שלי
לב עם אחת מעיניך, עם שרשרת אחת של צווארך.
4:10 כמה הוגנת אהבתך, אחותי, בן זוגי! כמה טובה יותר אהבתך
מאשר יין! וריח משחותיך מכל הבשמים!
4:11 שפתיך זוגתי נשמטות כחלת דבש דבש וחלב תחתיו.
לשונך; וריח בגדיך כריח הלבנון.
4:12 גן סגור היא אחותי זוגתי; מעיין סתום, מזרקה
אָטוּם.
4:13 צמחיך מטע רימונים ופירות נעימים;
קמפיר, עם ספיקנרד,
4:14 ספיקנרד וזעפרן; קלמוס וקינמון, עם כל העצים של
לְבוֹנָה; מור ואלוה, עם כל הבשמים העיקריים:
4:15 מעיין גנים באר מים חיים ונחלים ממנו
לבנון.
4:16 התעורר רוח צפונית; ובא, אתה דרומה; לפוצץ על הגינה שלי, שה
התבלינים שלו עלולים לזרום החוצה. תן אהובי לבוא לגינתו, ו
לאכול את פירותיו הנעימים.