שיר שלמה ד,א הִנֵּה יְפִירָה אַתָּה אַהֲבִי; הִנֵּה, יְגִיר אַתָּה; יש לך יונים\' עיניים בתוך המנעולים שלך: שערך כעדר עזים הנראים מהם הר גלעד. 4:2 שיניך כעדר צאן גזוז, שעלה מהכביסה; אשר כל אחד יולד תאומים, ואיש אינו עקר בקרבו אוֹתָם. 4:3 שפתיך כחוט ארגמן ודיבורך יפה. מקדשים הם כמו חתיכת רימון בתוך המנעולים שלך. 4:4 צווארך כמגדל דוד שנבנה לשריון אשר עליו שם תלויים אלף אוזנים, כולם מגנים של אנשים חזקים. 4:5 שני שדיך כשני ביצים צעירים תאומים הניזונים ביניהם החבצלות. 4:6 עד שיפרוץ היום והצללים יברחו, אביא אותי אל הר המור, ועד גבעת הלבונה. 4:7 אתה כולך יפה אהובי; אין בך כתם. 4:8 בוא איתי מלבנון, זוגתי, אתי מלבנון הבט צמרת אמנה, מראש שניר וחרמון, מהאריות. מאורות, מהרי הנמרים. ד,ט, עָבַתְתָּ לִבִּי, אחותי, זוגתי; ריגשת את שלי לב עם אחת מעיניך, עם שרשרת אחת של צווארך. 4:10 כמה הוגנת אהבתך, אחותי, בן זוגי! כמה טובה יותר אהבתך מאשר יין! וריח משחותיך מכל הבשמים! 4:11 שפתיך זוגתי נשמטות כחלת דבש דבש וחלב תחתיו. לשונך; וריח בגדיך כריח הלבנון. 4:12 גן סגור היא אחותי זוגתי; מעיין סתום, מזרקה אָטוּם. 4:13 צמחיך מטע רימונים ופירות נעימים; קמפיר, עם ספיקנרד, 4:14 ספיקנרד וזעפרן; קלמוס וקינמון, עם כל העצים של לְבוֹנָה; מור ואלוה, עם כל הבשמים העיקריים: 4:15 מעיין גנים באר מים חיים ונחלים ממנו לבנון. 4:16 התעורר רוח צפונית; ובא, אתה דרומה; לפוצץ על הגינה שלי, שה התבלינים שלו עלולים לזרום החוצה. תן אהובי לבוא לגינתו, ו לאכול את פירותיו הנעימים.