שיר שלמה
                                                                         2:1 אני שושנה שרון ושושנת העמקים.
                                                             2:2 כשושנת בין קוצים כך אהבתי בין הבנות.
                                                             2:3 כעץ התפוח בין עצי היער כך אהובי בקרב
                                                הבנים. התיישבתי מתחת לצלו בהנאה רבה, ופירותיו
                                                                                                       היה מתוק לטעמי.
                                                          2:4 הביא אותי אל בית המשתה ודגלו עלי אהבה.
                                     2:5 הנח אותי עם דגלים, נחמו אותי בתפוחים כי חולה אהבה.
                                          2:6 ידו השמאלית מתחת לראשי וידו הימנית מחבקת אותי.
                                                2:7 אני מצווה עליכם, בנות ירושלים, בציר ובאיחור
          שֶׁל הַשָּׂדֶה, שֶׁלֹּא תְעִירוּ וְלֹא תעירו את אהבתי עד אשר ירצה.
                                                         2:8 קולו של אהובי! הנה הוא בא מזנק על ההרים
                                                                                                     דילוג על הגבעות.
                                        2:9 אהובי דומה לביצי או לערב צעיר הנה עומד מאחורינו
                                         הקיר, הוא מביט אל החלונות, מציג את עצמו מבעד לחלון
                                                                                                                     סָרִיג.
                                                                     2:10 דבר אהובי ואמר לי קום אהובי יפה
                                                                                                                     להתרחק.
                     2:11 כִּי הִנֵּה הָיָה הַחוֹרֵף, עָלָיו הַגֶּשֶׁם וְהִגִּיעַ;
                                           2:12 הפרחים מופיעים על הארץ; זמן שירת הציפורים הוא
                                                                                    בוא, וקול הצב נשמע בארצנו;
                                          2:13 עץ התאנה מוציא את תאניה הירוקות והגפנים ברכות
                                                     ענבים לתת ריח טוב. קום, אהובי, היפה שלי, ולך.
                                                             2:14 יונה שלי, אשר אמנה בבקעות הסלע, בסתר
                                המדרגות, תן לי לראות את פניך, תן לי לשמוע את קולך; למתוק
                                                                                               הוא קולך, ופניך יפה.
         2:15 קח לנו את השועלים, השועלים הקטנים, המקלקלים את הגפנים: על גפנינו.
                                                                                                         יש ענבים רכים.
                                               2:16 אהובי הוא שלי ואני שלו: הוא אכל בין החבצלות.
                                           2:17 עד שיפרוץ היום והצללים יברחו, פנה אהובי ותהיה
                                                               אתה כמו ביצי או לערב צעיר על הרי ביתר.