רות
2:1 ולנעמי היה מקורב לבעלה, גבור ממון,
משפחת אלימלך; ושמו בעז.
2:2 ותאמר רות המואביה אל נעמי הבה נא אל השדה
ללקט אגני תירס אחריו אשר בעיניו אמצא חן. והיא
אמר לה: לך בתי.
2:3 ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקוצרים ו
אושרה היה להדליק חלק מהשדה השייך לבועז שהיה
ממולדת אלימלך.
2:4 והנה בועז בא מבית לחם ויאמר אל הקוצרים
יהוה איתך. ויענו לו: יבורך ה\'.
2:5 וַיֹּאמֶר בּוֹעַז אֶל עַבְדּוֹ הַמּוֹשֵׁב עַל הַקּוֹצְרִים שֶׁל שֶׁלָּם
עלמה זה?
2:6 וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד אֲשֶׁר עָשָׂה עַל הַקּוֹצְרִים וַיֹּאמֶר הוּא
העלמה המואבית שחזרה עם נעמי מארץ
מואב:
2:7 וַתֹּאמֶר, אֲנִי לָקֶטֶת וְלִקְסֹף אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים
בֵּין הָאֱלוֹמוֹת: כֵּן בָּאָה וְהִתְיַשֶּׁה עַד מִבֹּקֶר
עד עכשיו, שהיא התעכבה קצת בבית.
2:8 ויאמר בועז אל רות לא שומעת בתי? לך לא ללקט
בשדה אחר, אל תלך מכאן, אלא תעמוד כאן מהר על ידי
עלמות:
2:9 תהיינה עיניך בשדה אשר יקצרו והלכת אחרי
אותם: האם לא גזרתי על הבחורים שלא יגעו בך?
וּכְשֶׁתִּצְמָא, לֵךְ אֶל הַכְּלִים, וּשְׁתָה מִמֶּנּוּ
הצעירים ציירו.
2:10 ואז נפלה על פניה ותשתחוה לארץ ואמרה
לו, למה מצאתי חן בעיניך, כי תיקח
לדעת אותי, לראות שאני זר?
2:11 וַיַּעַן בּוֹעַז וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, כָּל-הַכֹּל
אשר עשית לחמותך מאז מותך
בעל: ואיך עזבת את אביך ואת אמך ואת הארץ
ממולדך, ובאו אל העם אשר לא הכרת
עד כה.
2:12 גמל יהוה את מלאכתך ונתן לך שכר מלא מן ה
יהוה אלוהי ישראל אשר תחת כנפיו באת לבטוח.
2:13 ויאמרה, אמצא חן בעיניך, אדוני; בשביל זה אתה
ניחמתני, ועל כך דברת אליך בחסד
שפחה, אף על פי שלא אהיה דומה לאחת השפחות שלך.
2:14 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בּוֹעַז, בַּזְעוֹת בָּא אֵלֶּה וַאֲכַל מִן הַמַּחֲלָה
לחם, וטבול את פתך בחומץ. והיא ישבה ליד
קוצרים: ויגיע לתבואה המבושלת, והיא אכלה והייתה
הספיק, ועזב.
2:15 וכאשר קמה ללקט, צוה בועז את בחוריו.
לאמר, ללקט אותה בין האלומות, ואל תגרה עליה.
2:16 ותיפול גם כמה מקומץ התכלית עבורה ותעזוב
אותם, למען תאסוף אותם, ולא תוכח בה.
2:17 הלקטה בשדה עד הערב ותכה את אשר יש לה
ליקט: והיה בערך איפה שעורה.
2:18 ותעלה אותו ותלך אל העיר ותרא חמותה
אֲשֶׁר לִקְטָה: וַתֵּלֶד וְתִתֵּן לָהּ שֶׁהִיא
שמורה לאחר שהיא הספיקה.
2:19 וַתֹּאמֶר אֵלֶיהָ חָמוֹתָהּ, אֵין לִסְתָּ הַיּוֹם? ו
איפה אתה מחושל ברוך הוא שידע אותך.
ותרא את חמותה אשר עבדה עמה ותאמר.
שמו של האיש שאיתו עסקתי היום הוא בועז.
2:20 ותאמר נעמי אל כלתה ברוך ה\' אשר
לא הפסיק את חסדו עם החיים והמתים. וגם נעמי
אָמַר לָהּ, הָאִישׁ קָרוֹב אֵלֵינוּ, מִקְּרִינֵינוּ.
2:21 ותאמר רות המואביה גם הוא אמר אלי תשמור.
על ידי בחורי, עד שיגמרו את כל הקציר שלי.
2:22 ותאמר נעמי אל רות כלתה טוב בתי.
כי תצא עם נערותיו, שלא יפגשו אותך באף אחר
שדה.
2:23 אז היא עמדה ליד נערות בועז ללקט עד קצה השעורה
קציר ושל קציר חיטה; וישבה עם חמותה.