רות 2:1 ולנעמי היה מקורב לבעלה, גבור ממון, משפחת אלימלך; ושמו בעז. 2:2 ותאמר רות המואביה אל נעמי הבה נא אל השדה ללקט אגני תירס אחריו אשר בעיניו אמצא חן. והיא אמר לה: לך בתי. 2:3 ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקוצרים ו אושרה היה להדליק חלק מהשדה השייך לבועז שהיה ממולדת אלימלך. 2:4 והנה בועז בא מבית לחם ויאמר אל הקוצרים יהוה איתך. ויענו לו: יבורך ה\'. 2:5 וַיֹּאמֶר בּוֹעַז אֶל עַבְדּוֹ הַמּוֹשֵׁב עַל הַקּוֹצְרִים שֶׁל שֶׁלָּם עלמה זה? 2:6 וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד אֲשֶׁר עָשָׂה עַל הַקּוֹצְרִים וַיֹּאמֶר הוּא העלמה המואבית שחזרה עם נעמי מארץ מואב: 2:7 וַתֹּאמֶר, אֲנִי לָקֶטֶת וְלִקְסֹף אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים בֵּין הָאֱלוֹמוֹת: כֵּן בָּאָה וְהִתְיַשֶּׁה עַד מִבֹּקֶר עד עכשיו, שהיא התעכבה קצת בבית. 2:8 ויאמר בועז אל רות לא שומעת בתי? לך לא ללקט בשדה אחר, אל תלך מכאן, אלא תעמוד כאן מהר על ידי עלמות: 2:9 תהיינה עיניך בשדה אשר יקצרו והלכת אחרי אותם: האם לא גזרתי על הבחורים שלא יגעו בך? וּכְשֶׁתִּצְמָא, לֵךְ אֶל הַכְּלִים, וּשְׁתָה מִמֶּנּוּ הצעירים ציירו. 2:10 ואז נפלה על פניה ותשתחוה לארץ ואמרה לו, למה מצאתי חן בעיניך, כי תיקח לדעת אותי, לראות שאני זר? 2:11 וַיַּעַן בּוֹעַז וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, כָּל-הַכֹּל אשר עשית לחמותך מאז מותך בעל: ואיך עזבת את אביך ואת אמך ואת הארץ ממולדך, ובאו אל העם אשר לא הכרת עד כה. 2:12 גמל יהוה את מלאכתך ונתן לך שכר מלא מן ה יהוה אלוהי ישראל אשר תחת כנפיו באת לבטוח. 2:13 ויאמרה, אמצא חן בעיניך, אדוני; בשביל זה אתה ניחמתני, ועל כך דברת אליך בחסד שפחה, אף על פי שלא אהיה דומה לאחת השפחות שלך. 2:14 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בּוֹעַז, בַּזְעוֹת בָּא אֵלֶּה וַאֲכַל מִן הַמַּחֲלָה לחם, וטבול את פתך בחומץ. והיא ישבה ליד קוצרים: ויגיע לתבואה המבושלת, והיא אכלה והייתה הספיק, ועזב. 2:15 וכאשר קמה ללקט, צוה בועז את בחוריו. לאמר, ללקט אותה בין האלומות, ואל תגרה עליה. 2:16 ותיפול גם כמה מקומץ התכלית עבורה ותעזוב אותם, למען תאסוף אותם, ולא תוכח בה. 2:17 הלקטה בשדה עד הערב ותכה את אשר יש לה ליקט: והיה בערך איפה שעורה. 2:18 ותעלה אותו ותלך אל העיר ותרא חמותה אֲשֶׁר לִקְטָה: וַתֵּלֶד וְתִתֵּן לָהּ שֶׁהִיא שמורה לאחר שהיא הספיקה. 2:19 וַתֹּאמֶר אֵלֶיהָ חָמוֹתָהּ, אֵין לִסְתָּ הַיּוֹם? ו איפה אתה מחושל ברוך הוא שידע אותך. ותרא את חמותה אשר עבדה עמה ותאמר. שמו של האיש שאיתו עסקתי היום הוא בועז. 2:20 ותאמר נעמי אל כלתה ברוך ה\' אשר לא הפסיק את חסדו עם החיים והמתים. וגם נעמי אָמַר לָהּ, הָאִישׁ קָרוֹב אֵלֵינוּ, מִקְּרִינֵינוּ. 2:21 ותאמר רות המואביה גם הוא אמר אלי תשמור. על ידי בחורי, עד שיגמרו את כל הקציר שלי. 2:22 ותאמר נעמי אל רות כלתה טוב בתי. כי תצא עם נערותיו, שלא יפגשו אותך באף אחר שדה. 2:23 אז היא עמדה ליד נערות בועז ללקט עד קצה השעורה קציר ושל קציר חיטה; וישבה עם חמותה.