רות
א,א וַיְהִי בַּיָּמִים שֶׁפָּסְקוּ הַשֹּׁפְטִים, הָיָה א
רעב בארץ. וילך איש אחד מבית לחם יהודה לגור
במדינת מואב הוא ואשתו ושני בניו.
א,ב ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי.
וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִילִיּוֹן, אֶפְרַת
בית לחם יהודה. וַיָּבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹאָב וַיִּשְׁמְרוּ
שם.
א,ג וימת, בעל אלימלך נעמי; וְהִיא נִשְׁאָרָה, וּשְׁנֵי בְּנֵיהּ.
1:4 ויקחו להם נשים מנשות מואב; שמו של האחד היה
ערפה, ושם רות האחרת: וישבו שם כעשרה
שנים.
1:5 וימתו גם מחלון וכליון שניהם; והאשה נשארה
שני בניה ובעלה.
1:6 וקמה עם כלותיה לשוב מן הים
ארץ מואב: כי שמעה במדינת מואב כיצד ה
ה\' ביקר את עמו בנתן להם לחם.
1:7 על כן יצאה ממקום שהייתה ושניהם
כלות עמה; והלכו בדרך לשוב אל
ארץ יהודה.
1:8 ותאמר נעמי אל שתי כלותיה לכו תשובו כל אחת אליה
בֵּית אִמּוֹ: יְהוָה חֶסֶד אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָם אֶת הָעַם
מת, ואיתי.
1:9 ה\' יתן לכם למען תמצאו מנוח איש מכם בבית
בעלה. ואז היא נישקה אותם; וַיִּשְׂאוּ אֶת קוֹלָם וַיִּשְׂאוּ
בכה.
1:10 ויאמרו אליה אמנם נשוב עמך אל עמך.
1:11 וַתֹּאמֶר נַעֲמִי שְׁבוּ שְׁבוּ בְּנוֹתַי לָמָּה תֵּלַכְנוּ אִתִּי? הם
יש עוד בנים בבטן שלי, למען יהיו לבעלך?
1:12 שובו, בנותי, לכו דרככם; כי אני זקן מכדי שיהיה לי
בַּעַל. אם אגיד, יש לי תקווה, אם יהיה לי גם בעל
ללילה, וצריך ללדת גם בנים;
1:13 האם תתמהמה להם עד שיגדלו? האם היית נשאר עבורם
מזה שיש בעלים? לא, בנותיי; כי זה מצער אותי מאוד
למענך כי תצא יד ה\' עלי.
1:14 וישאו את קולם ויבכו שוב ונשקה ערפה
חותנת; אבל רות דבקה בה.
1:15 ותאמר הנה גיסתך חזרה אל עמה.
ואל אלהיה: שוב אתה אחרי גיסתך.
1:16 ותאמר רות: אל תעזוב אותך, או אשוב מהאחרים
אחריך: כי לאן שאתה הולך, אלך; והיכן אתה לינה, אני
ילנה: עמך יהיה לעמי, ואליך לאלוהי.
1:17 במקום שתמות אמות ושם אקבר: כך יעשה ה\'.
לי, ועוד, אם רק המוות יפריד בינך וביני.
1:18 כאשר ראתה כי היא מתכוונת ללכת עמה, אז היא
עזב לדבר אליה.
1:19 אז הלכו שניהם עד שהגיעו לבית לחם. וזה קרה, מתי
הם באו לבית לחם, וכל העיר נדהמה עליהם, ו
אמרו: זו נעמי?
1:20 ותאמר אליהם אל קראו לי נעמי קראו לי מארה כי
אֱלֹקִים מְרֹר עָלַי מְאֹד.
1:21 יצאתי מלא ויהוה החזיר אותי הביתה ריק למה
קראו לי נעמי, כיון שהעיד יהוה עליי ועל
אֱלֹקִים עָנָה לִי?
1:22 וחזרה נעמי ורות המואביה כלתה
אותה, אשר שבה מארץ מואב: ויבואו
בית לחם בראשית קציר שעורה.