הרומאים
                                    11:1 אני אומר, האם השליך אלוהים את עמו? חלילה. כי גם אני
                                                                           ישראל, מזרע אברהם, משבט בנימין.
                                       11:2 אלוהים לא השליך את עמו אשר ידע מראש. מה אתם לא מה
                                                הכתוב אומר על אליאס? איך הוא משתדל בפני ה\' נגד
                                                                                                             ישראל, אומר,
                                                   11:3 ה\' הרגו את נביאיך וחפרו את מזבחותיך; ואני
                                                                             נשארתי לבד, והם מחפשים את חיי.
                                                   11:4 אבל מה אומרת לו תשובת אלוהים? שמרתי לעצמי
                                                        שבעת אלפים איש, אשר לא כרעו ברך לצלם הבעל.
                                                   11:5 אף על פי כן גם בזמן הנוכחי הזה יש שריד לפי
                                                                                                              בחירת החסד.
                                                   11:6 ואם בחסד, אין זה עוד ממעשים: אחרת אין החסד
                                     חן. אבל אם הוא של מעשים, אז אין זה עוד חסד: אחרת עבודה
                                                                                                       אין יותר עבודה.
                                                   11:7 מה אז? ישראל לא השיג את אשר הוא מבקש; אבל ה
                                                                      הבחירה השיגה אותו, והשאר סונוורו.
                                                         יא:ח (כאשר כתוב, נתן להם אלוהים רוח תרדמה.
                                                           עיניים שלא יראו, ואוזניים שלא ישמעו;) אל
                                                                                                                  היום הזה.
                                                     11:9 ויאמר דוד יהי שולחנם למלכודת ומלכודת וא
                                                                                               אבן נגף, ותמורה להם:
                                                               11:10 יחשכו עיניהם למען לא יראו והשתחוו
                                                                                                              בחזרה תמיד.
                                                     11:11 אז אני אומר, האם מעדו כי יפלו? חלילה: אבל
                                                     אלא דרך נפילתם באה הישועה אל הגויים, כי כדי
                                                                                                       לעורר בהם קנאה.
                                                  11:12 עכשיו אם נפילתם תהיה עושר העולם והמצטמצם
                                                           מהם עושר הגויים; כמה עוד את המלאות שלהם?
                                                            11:13 כי אני מדבר אליכם גויים, כי אני שליח
                                                                                    גויים, אני מגדיל את משרדי:
                                                  11:14 אם בכל דרך אוכל לעורר חיקוי את אשר בשרי, ו
                                                                                                עשוי להציל חלק מהם.
                                                                   11:15 כי אם השלכתם תהיה פיוס העולם, מה
                                                                       האם תהיה קבלתם אלא חיים מן המתים?
                                               11:16 כי אם הבכורה קדושה, גם הגוש קדוש, ואם השורש.
                                                                                             קדושים, כך גם הענפים.
                                                                   11:17 ואם יתנתקו מהענפים ואתה כזית בר
                                                                       עץ, הושתל בתוכם, ואיתם חלק מהשורש
                                                                                                         ושומן עץ הזית;
                               11:18 אל תתפאר נגד הענפים. אבל אם אתה מתפאר, אתה לא נושא את
                                                                                               שורש, אבל השורש אתה.
                                                                    11:19 אז תאמר: ניתקו הענפים למען אהיה
                                                                                                              נרתם פנימה.
                                                   11:20 ובכן; מחמת אי-אמונה נשברו, ואתה עומד מנגד
                                                                          אֱמוּנָה. אל תהיה גאון, אלא פחד:
                            11:21 כי אם אלוהים לא חס על הענפים הטבעיים, שימו לב לבל יחוס
                                                                                                                      לא אתה.
       11:22 הִנֵּה עַל-כֵּן אֶת-חֶסֶד אֱלֹהִים וַחֲמוֹרוֹת עַל-הַנָּפְלִים.
                                  חוּמרָה; אֲבָל אֵלֶיךָ, טוֹב, אִם תָּמִיךְ בְּטוֹבוֹ.
                                                                                                    אחרת גם אתה תכרת.
                                                 11:23 וגם הם, אם לא ישארו בחוסר-אמונה, יתנסו בהם.
                                                                          כי אלוהים מסוגל לתלות אותם שוב.
                                                               11:24 כי אם תכרתו מעץ הזית הפראי מטבעו ו
                                                            הושתל בניגוד לטבע בעץ זית טוב: כמה יותר
                                                        האם אלה, שהם הענפים הטבעיים, יושתלו בעצמם
                                                                                                                      עץ זית?
                                    11:25 כי לא הייתי רוצה, אחים, שלא תהיו בורים בתעלומה זו.
                                                         פן תהיו חכמים בעצמכם; שעיוורון בחלקו הוא
                                                                         קרה לישראל, עד שיבוא מלא הגויים.
                                                                         11:26 וכך יושעו כל ישראל ככתוב יצא
                                                                     של ציון המושיע, ויפנה רשעות מיעקב:
                                                          11:27 כי זו בריתי אליהם כאשר אקח את חטאיהם.
                                                          11:28 לגבי הבשורה, הם אויבים למענך, אבל כמו
                                                                   נוגע בבחירות, הם אהובים למען האבות.
                                                    11:29 כי המתנות וקריאה של אלוהים הם ללא תשובה.
                                            11:30 כי כמו שבעבר לא האמנתם באלוהים, ועכשיו השגתם
                                                                                 רחמים דרך חוסר האמונה שלהם:
                                                  11:31 גם כן לא האמינו אלה עתה, כי בזכות רחמיך הם
                                                                                                גם יכול לקבל רחמים.
                                           11:32 כי אלוהים סיים את כולם בחוסר אמונה, למען ירחם
                                                                                                                    על כולם.
                                              11:33 הו, עומק העושר הן של חוכמה ודעת אלוהים! אֵיך
                                                    בלתי ניתנים לחקר משפטיו, ודרכיו עברו לגלות!
                                                                  11:34 כי מי ידע את דעת ה\'? או מי היה שלו
                                                                                                                         יועץ?
                                                                          11:35 או מי נתן לו תחילה ויגמול לו
                                                                                                                           שוב?
                                                                  11:36 כי ממנו ובאמצעותו ואליו הכל: למי
                                                                                                  תהילה לנצח. אָמֵן.