הרומאים
9:1 אני אומר את האמת במשיח, אני לא משקר, גם מצפוני נושא אותי
עד ברוח הקודש,
ט,ב שיש לי כבדות גדולה וצער תמידי בלבי.
9:3 כי יכולתי לאחל שאני ארור ממשיח בשביל אחי,
קרובי על פי הבשר:
ט,ד מי הם ישראל; למי שייך האימוץ, והתהילה, ו
הבריתות ונתינת התורה ועבודת ה\' ו
ההבטחות;
9:5 של מי האבות וממי בא המשיח על הבשר.
אשר על הכל, יתברך ה\' לעולם. אָמֵן.
9:6 לא כאילו דבר אלוהים לא פעל. כי הם לא
כל ישראל אשר מישראל:
יט:7 גם כי זרעו של אברהם הם כולם ילדים.
אלא, ביצחק יקרא זרעך.
ט,ח דהיינו, בני הבשר, אלה אינם
בני אלוהים: אבל ילדי ההבטחה נחשבים ל
זֶרַע.
9:9 כי זה דבר ההבטחה בשעה הזאת אבוא ושרה
יהיה בן.
9:10 ולא רק זה; אבל כאשר גם רבקה הרתה מאחד, אפילו על ידי
יצחק אבינו;
9:11 (על הילדים שעדיין לא נולדו, לא עשו טוב או
רשע, כדי שתכלית אלוהים לפי הבחירה תעמוד, לא של
עובד, אלא במי שקורא ;)
9:12 נאמר לה הזקן יעבד את הקטן.
9:13 כמו שכתוב את יעקב אהבתי ואת עשו שנאתי.
9:14 מה נגיד אז? האם יש עוולה עם אלוהים? חלילה.
9:15 כִּי אָמַר אֶל מֹשֶׁה אֶחָד אֶת אֲשֶׁר אֶחֱרַחֵם וְאֶת
ארחם על מי ארחם.
9:16 אם כן, זה לא שרוצה ולא רץ, אלא
אלוהים שעושה רחמים.
9:17 כי הכתוב אמר אל פרעה גם לשם כך יש לי
הקים אותך, למען אגלה בך כוחי, וכי שמי
עשוי להיות מוכרז בכל כדור הארץ.
9:18 על כן ירחם על מי ירחם ועל מי ירצה
מתקשה.
9:19 אז תאמר אלי למה עוד מצא חטא? כי למי יש
התנגד לרצונו?
9:20 לא אבל, איש, מי אתה המשיב נגד אלוהים? האם הדבר
צור אמרו ליצרו למה עשית אותי כך?
9:21 אין כח לקדר על החרס מאותו הגוש לעשות אחד
כלי לכבוד, ואחר לחילול?
9:22 מה אם אלוהים, המוכן להפגין את חמתו ולהודיע את כוחו,
סבל בסבל רב את כלי הזעם שהותאמו אליהם
הֶרֶס:
9:23 ולמען יגיד את עושר כבודו בכלי
רחמים, אשר הכין מקודם לתפארת,
9:24 גם אנחנו, אשר קרא, לא מהיהודים בלבד, אלא גם מה-
גויים?
9:25 כדבריו גם באוזיה אקרא להם עמי אשר לא היו לי
אֲנָשִׁים; ואהובה, אשר לא היה אהוב.
9:26 ויהי במקום אשר נאמר אליו
אותם, אינכם עמי; שם ייקראו בני
האל החי.
9:27 גם ישעיהו זועק על ישראל, אף על פי מספר הילדים
של ישראל יהיה כחול הים, שארית תיוושע:
9:28 כי יסיים את המלאכה ויקצרה בצדקה כי
מעשה קצר יעשה ה\' על הארץ.
9:29 וכמו שאמר ישעיהו מקודם, אלא שעזב ה\' סבאות אותנו א
זרע, היינו כסדומה, והיינו דומים לעמורה.
9:30 מה נגיד אז? שהגוים, שאחריו לא אחר כך
צדקה, זכינו לצדקה, אפילו הצדקה
שהוא של אמונה.
9:31 אבל ישראל אשר אחר תורת צדקה, אין
הגיע לחוק הצדק.
9:32 למה? כי הם חיפשו את זה לא באמונה, אלא כביכול על ידי
יצירות החוק. כי הם מעדו באבן הנגף ההיא;
9:33 כמו שכתוב הנה אני מניח בציון אבן נגף וסלע
עבירה: וכל המאמין בו לא יתבייש.