הרומאים
ד,א מה נגיד אז אברהם אבינו באשר ל
בשר, מצא?
ד,ב כִּי אִם יִצְדַּק אַבְרָהָם בְּמַעֲשִׂים, יִהְיֶה לוֹ לְהִתְהַלֵּל; אבל
לא לפני אלוהים.
ד,ג כי מה אומר הכתוב? אברהם האמין באלוהים, וזה נספר
לו לצדקה.
4:4 ועתה לעובד לא נחשב שכר חסד אלא
חוֹב.
4:5 אבל למי שאינו עובד אלא מאמין במצדיק
רשע, אמונתו נחשבת לצדקה.
4:6 כמו שדוד מתאר את ברכת האיש אשר לו אלהים
חוזק צדקה ללא מעשים,
4:7 לאמר: אשרי אשר נסלח להם עוונותיהם וחטאיהם.
מכוסים.
4:8 אשרי האיש אשר ה\' לא ייחס לו חטא.
4:9 הברכה הזאת באה אז על ברית המילה בלבד, או על המילה
גם ברית מילה? כי אנו אומרים שנחשבה אמונה לאברהם
צֶדֶק.
4:10 איך זה נחשב אז? כשהיה בברית מילה, או ב
ברית מילה? לא בברית מילה, אלא בברית מילה.
4:11 ויקבל אות ברית מילה חותמת צדקת
האמונה אשר עוד היה ערל: כדי שהוא יהיה ה
אבי כל המאמינים, אף על פי שלא ימולו; זֶה
אפשר לזקוף גם להם צדקה:
4:12 ואב המילה לאלו שאינם מברית המילה
רק, אלא שהולכים גם במדרגות האמונה ההיא של אבינו
אברהם, שהיה לו עדיין ערל.
4:13 כי ההבטחה, שהוא יהיה יורש העולם, לא הייתה
אברהם, או לזרעו, דרך התורה, אבל דרך הצדקה
של אמונה.
4:14 כי אם הם מהתורה יורשים, האמונה בטלה, והרי
הבטחה ללא השפעה:
4:15 כי התורה פועלת כעס כי במקום שאין חוק אין
פֶּשַׁע.
4:16 על כן היא מאמונה, כדי שתהיה בחסד; עד הסוף את
הבטחה עשויה להיות בטוחה לכל הזרע; לא רק לזה שהוא של
משפט, אלא גם לזה שהוא מאמונת אברהם; מי ה
אבא של כולנו,
4:17 (כמו שכתוב נתתי אותך לאב לגויים רבים) קודם לכן
מי שהאמין בו, אלוהים, המחייה את המתים וקורא
הדברים שאינם כאילו היו.
4:18 אשר כנגד התקווה האמין בתקווה, שיוכל להוליד
גּוֹיִם רַבִּים, כַּאֲשֶׁר נאמר, כך יהיה זרעך.
4:19 ובהיותו לא חלש באמונה, לא ראה את גופו מת עתה.
כשהיה כבן מאה שנים, גם לא המוות של
רחם שרה:
4:20 הוא לא נדהד בהבטחת אלוהים בחוסר אמונה; אבל היה חזק
באמונה, נותן כבוד לאלוהים;
4:21 ובהיותו משוכנע כי מה שהבטיח, הוא מסוגל גם הוא
להופיע.
4:22 ולפיכך נזקף לו צדקה.
4:23 ועתה לא נכתב למענו לבדו כי נזקף לו;
4:24 אבל גם לנו, אשר ייזקף לו, אם נאמין בו כך
הקים את ישוע אדוננו מן המתים;
4:25 אשר נמסר על עבירותינו, והועלה שוב עבורנו
הַצדָקָה.