הרומאים
                            1:1 פאולוס, משרתו של ישוע המשיח, נקרא להיות שליח, נפרד אליו
                                                                                                                בשורת האל,
                                              א,ב (אשר הבטיח מקודם על ידי נביאיו בכתבי הקודש,)
                                                    1:3 לגבי בנו ישוע המשיח אדוננו, אשר נוצר מזרע
                                                                                                        דוד על פי הבשר;
                                                   1:4 והכריז שהוא בן האלוהים בכוח, על פי רוחו של
                                                                                    קדושה, על ידי תחיית המתים:
                                                         1:5 שבזכותו קיבלנו חסד ושליח, למען הציות ל
                                                                                     אמונה בכל העמים למען שמו:
                                                                 1:6 בקרבם גם אתם נקראים של ישוע המשיח:
                             1:7 לכל אשר ברומא, אהובי אלוהים, הנקראים להיות קדושים: חסד
                                                     אתה ושלום מאלוהים אבינו והאדון ישוע המשיח.
             1:8 ראשית, אני מודה לאל שלי באמצעות ישוע המשיח על כולכם, על אמונתכם
                                                                                          מדברים עליו בכל העולם.
                                             1:9 כי אלוהים הוא עדי, אשר אני משרת ברוחי בבשורתו
                                                   בן, שבלי הפסק אני מזכיר אותך תמיד בתפילותיי;
                                     1:10 מגיש בקשה, אם בדרך כלשהי עכשיו אולי יהיה לי משגשג
                                                                                       מסע ברצון האל לבוא אליך.
                            1:11 כי אני משתוקק לראותך, כדי להעניק לך מתנה רוחנית כלשהי,
                                                                                                לְקוֹץ יִתְבָּסֵם;
                                                    1:12 כלומר, כדי להתנחם יחד איתך באמונה ההדדית
                                                                                                        גם אתה וגם אני.
                1:13 עכשיו לא הייתי רוצה שאתם בורים, אחים, שלעתים קרובות התכוונתי
                                                לבוא אליך (אבל היה אפשר עד כה) כדי שיהיה לי פרי
                                                                             גם בקרבכם, כמו בין שאר הגויים.
                                                1:14 אני חייב הן ליוונים והן לברברים; גם לחכמים,
                                                                                                          ולבלתי חכמים.
                                                1:15 אז, ככל שיש בי, אני מוכן להטיף לכם את הבשורה
                                                                                                                  גם ברומא.
                                           1:16 כי איני מתבייש בבשורת המשיח כי היא כוח אלוהים
                                                                 לישועה לכל המאמין; ליהודי תחילה, וגם
                                                                                                                   ליוונית.
                                              1:17 כי בזה מתגלה צדקת אלוהים מאמונה לאמונה : כמו
                                                                                          כתוב צדיק באמונה יחיה.
                                                  1:18 כי זעם אלוהים מתגלה מן השמים על כל רשעות ו
                                                            עוולת בני אדם, המחזיקים את האמת בעוולה;
                                           1:19 כי מה שניתן לדעת אלהים גלוי בהם; כי לאלוהים יש
                                                                                                        הראה להם את זה.
                                                  1:20 כי הדברים הבלתי נראים שלו מבריאת העולם הם
                                                      נראה בבירור, מובן מהדברים שנעשו, אפילו שלו
                                                              כוח נצחי ואלוהות; כדי שיהיו ללא תירוץ:
                                     1:21 כי כשהכירו את אלוהים, לא תהלו אותו כאלוהים וגם לא
היו אסירי תודה; אֶלָּא נִהְיוּ לְשַׁבְּלִים בְּדִמְיוֹתָם, וְלַסְפִילִים
                                                                                                           הלב היה חשוך.
                                                            1:22 כשהם מתוודים שהם חכמים, הפכו לשוטים,
                                                    1:23 ושינה את תהילת האל הבלתי-מושחת לצלם דומה
                                          לאדם מושחת ולציפורים ולבהמות ארבע רגליים ורמשים
                                                                                                                       דברים.
                                                            1:24 על כן מסר אותם אלהים גם לטמאה בתאוות
                                                                           לבם שלהם, לבזות את גופם ביניהם:
                                             1:25 אשר שינה את האמת של אלוהים לשקר, ועבד ושרת את
                                                         נברא יותר מהבורא, אשר יתברך לעולם. אָמֵן.
                                          1:26 מסיבה זו מסר אותם אלוהים לחיבות נבזיות: גם להם
                                               נשים אכן שינו את השימוש הטבעי לזה המנוגד לטבע:
                             1:27 וכמו כן גם הגברים, עזבו את השימוש הטבעי של האשה, נשרפו
                                        בתאוותם איש אל רעהו; גברים עם גברים שעובדים מה שיש
                                                 לא ראוי, ומקבלים בעצמם את הפיצוי הזה על טעותם
                                                                                                                שהיה נפגש.
                    1:28 ואף על פי שהם לא אהבו לשמור על אלוהים בידע שלהם, אלוהים נתן
                                                      הם עוברים למוח סורר, לעשות את הדברים שאינם
                                                                                                                       נוֹחַ;
                                                                              1:29 מתמלא בכל עוולה, זנות, רשע,
                                                              חמדה, זדון; מלא קנאה, רצח, ויכוח, הונאה,
                                                                                                   רִשׁעוּת; לוחשים,
           1:30 שונאי לשון הרע, שונאי אלוהים, מתנשאים, גאים, מתפארים, ממציאים של
                                                                                   דברים רעים, סוררים להורים,
                                                            1:31 ללא הבנה, פורעי ברית, ללא חיבה טבעית,
                                                                                             חסר רחמים, חסר רחמים:
                                         1:32 מי יודע את משפט אלוהים, כי הם העושים דברים כאלה
                         ראוי למוות, לא רק לעשות את אותו הדבר, אלא ליהנות מהם שעושים
                                                                                                                     אוֹתָם.