הִתגַלוּת
16:1 ושמעתי קול גדול מבית המקדש אומר לשבעת המלאכים:
לכו דרככם ושפכו את צלוחיות זעם האלוהים על הארץ.
טז,ב וַיֵּלֶךְ הָרִאשׁוֹן וַיִּשְׁפֹּךְ אֶת-צְפַחְתּוֹ עַל-הָאָרֶץ; ויש
נפל פצע רועש וקשה על האנשים שהיו להם סימן של
בהמה, ועל אלה שעבדו לצלם.
טז,ג וַיִּשְׁפֹּק הַמַּלְאָךְ הַשֵּׁנִי אֶת-צְפַחְתּוֹ עַל-הַיָּם; וזה הפך להיות כמו
דם מת: וכל נפש חיה מתה בים.
16:4 והמלאך השלישי שפך את צלוחיתו על נהרות ומעיינות
מים; והם הפכו לדם.
16:5 ושמעתי את מלאך המים אומר צדיק אתה ה\'.
אשר הוא, והיה, ויהיה, כי כך שפטת.
טז:6 כי הם שפכו דם קדושים ונביאים ונתת
להם דם לשתות; כי הם ראויים.
16:7 ושמעתי אחר מן המזבח אומר, אף-על-פי-כן, אדוני אלהים אלוקים.
אמת וצדק הם משפטיך.
טז,ח וישפך המלאך הרביעי את צלוחיתו על השמש; והכוח היה
ניתן לו לחרוך אנשים באש.
16:9 ונחרכו בני אדם בחום רב וחיללו את שם האלוהים.
אשר יש לו כוח על המכות הללו: וחזרו בתשובה שלא לתת לו
תִפאֶרֶת.
16:10 ויצק המלאך החמישי את צלוחיתו על מושב הבהמה; ו
מלכותו הייתה מלאה חושך; ויכרסמו את לשונם למען
כְּאֵב,
16:11 וחילץ את אלוהי השמים בגלל כאביהם ופצעיהם.
ולא התחרטו על מעשיהם.
16:12 ויצק המלאך השישי את צלוחיתו על נהר הפרת הגדול;
ויבשו מימיו, כי דרך מלכי הים
מזרח עשוי להיות מוכן.
16:13 וראיתי שלוש רוחות טמאות כצפרדעים יוצאות מפי הים
דרקון, ומפי הבהמה, ומפי ה
נביא שקר.
16:14 כי הם רוחות השדים החולות ניסים היוצאות
למלכי הארץ ולמלכי העולם כולו, לאסוף אותם
הקרב ביום הגדול ההוא של אלוהים הכל יכול.
16:15 הנה אני בא כגנב. אשרי המשגיח ושומר את שלו
בגד פן ילך ערום ויראו את חרפתו.
16:16 ויקבץ אותם למקום הנקרא בלשון עברית
ארמגדון.
16:17 ויצק המלאך השביעי את צלוחיתו לאוויר; והגיע א
קוֹל גָּדוֹל מֵהֵיכָל הַשָּׁמַיִם, מִכִּסֵּא הַכִּסֵּא לֵאמֹר, הוּא
בוצע.
16:18 והיו קולות ורעמים וברקים; והיה א
רעידת אדמה גדולה, כזו שלא הייתה מאז היו בני אדם על הארץ, כך
רעידת אדמה אדירה וכל כך גדולה.
16:19 ונחלקה העיר הגדולה לשלושה חלקים וערי הים
נפלו גוים: ובבל הגדולה באה לזכור לפני ה\' לתת
לה כוס היין של עזות חמתו.
16:20 וכל האי ברח, וההרים לא נמצאו.
16:21 ויפל על בני האדם ברד גדול מן השמים, כל אבן סביב
משקל כישרון: ואנשים חיללו את ה\' מפני מכת
הברד; כי מגפתו הייתה גדולה ביותר.