הִתגַלוּת 16:1 ושמעתי קול גדול מבית המקדש אומר לשבעת המלאכים: לכו דרככם ושפכו את צלוחיות זעם האלוהים על הארץ. טז,ב וַיֵּלֶךְ הָרִאשׁוֹן וַיִּשְׁפֹּךְ אֶת-צְפַחְתּוֹ עַל-הָאָרֶץ; ויש נפל פצע רועש וקשה על האנשים שהיו להם סימן של בהמה, ועל אלה שעבדו לצלם. טז,ג וַיִּשְׁפֹּק הַמַּלְאָךְ הַשֵּׁנִי אֶת-צְפַחְתּוֹ עַל-הַיָּם; וזה הפך להיות כמו דם מת: וכל נפש חיה מתה בים. 16:4 והמלאך השלישי שפך את צלוחיתו על נהרות ומעיינות מים; והם הפכו לדם. 16:5 ושמעתי את מלאך המים אומר צדיק אתה ה\'. אשר הוא, והיה, ויהיה, כי כך שפטת. טז:6 כי הם שפכו דם קדושים ונביאים ונתת להם דם לשתות; כי הם ראויים. 16:7 ושמעתי אחר מן המזבח אומר, אף-על-פי-כן, אדוני אלהים אלוקים. אמת וצדק הם משפטיך. טז,ח וישפך המלאך הרביעי את צלוחיתו על השמש; והכוח היה ניתן לו לחרוך אנשים באש. 16:9 ונחרכו בני אדם בחום רב וחיללו את שם האלוהים. אשר יש לו כוח על המכות הללו: וחזרו בתשובה שלא לתת לו תִפאֶרֶת. 16:10 ויצק המלאך החמישי את צלוחיתו על מושב הבהמה; ו מלכותו הייתה מלאה חושך; ויכרסמו את לשונם למען כְּאֵב, 16:11 וחילץ את אלוהי השמים בגלל כאביהם ופצעיהם. ולא התחרטו על מעשיהם. 16:12 ויצק המלאך השישי את צלוחיתו על נהר הפרת הגדול; ויבשו מימיו, כי דרך מלכי הים מזרח עשוי להיות מוכן. 16:13 וראיתי שלוש רוחות טמאות כצפרדעים יוצאות מפי הים דרקון, ומפי הבהמה, ומפי ה נביא שקר. 16:14 כי הם רוחות השדים החולות ניסים היוצאות למלכי הארץ ולמלכי העולם כולו, לאסוף אותם הקרב ביום הגדול ההוא של אלוהים הכל יכול. 16:15 הנה אני בא כגנב. אשרי המשגיח ושומר את שלו בגד פן ילך ערום ויראו את חרפתו. 16:16 ויקבץ אותם למקום הנקרא בלשון עברית ארמגדון. 16:17 ויצק המלאך השביעי את צלוחיתו לאוויר; והגיע א קוֹל גָּדוֹל מֵהֵיכָל הַשָּׁמַיִם, מִכִּסֵּא הַכִּסֵּא לֵאמֹר, הוּא בוצע. 16:18 והיו קולות ורעמים וברקים; והיה א רעידת אדמה גדולה, כזו שלא הייתה מאז היו בני אדם על הארץ, כך רעידת אדמה אדירה וכל כך גדולה. 16:19 ונחלקה העיר הגדולה לשלושה חלקים וערי הים נפלו גוים: ובבל הגדולה באה לזכור לפני ה\' לתת לה כוס היין של עזות חמתו. 16:20 וכל האי ברח, וההרים לא נמצאו. 16:21 ויפל על בני האדם ברד גדול מן השמים, כל אבן סביב משקל כישרון: ואנשים חיללו את ה\' מפני מכת הברד; כי מגפתו הייתה גדולה ביותר.