תהילים
147:1 הלל את יהוה כי טוב לשיר הלל לאלוהינו; בשביל זה
נעים; והלל זה יפה.
147:2 יְהוָה בָּנָה אֶת יְרוּשָׁלַ ִם אֶקְצֵר נְדֻדֵיהּ
ישראל.
147:3 הוא מרפא את שברי הלב וקושר את פצעיהם.
147:4 הוא מספר את מספר הכוכבים; הוא קורא לכולם בשמותיהם.
147:5 גדול אדוננו ובעל עוצמה רבה: הבנתו אינסופית.
147:6 הרים יהוה עניו רשעים משליך ארצה.
147:7 שירו ליהוה בהודיה; שיר הלל על הנבל לנו
אלוהים:
147:8 המכסה את השמים בעננים המכין גשם לארץ
המוציא עשב על ההרים.
147:9 הוא נותן לבהמה את מזונו ולעורבים הצעירים הזועקים.
147:10 אינו מתענג על עוצמת הסוס, אינו מתענג
ברגליים של גבר.
147:11 חפץ יהוה ביראיו ובמקווים
הרחמים שלו.
147:12 הלל את יהוה ירושלים; הלל את אלוהיך ציון.
147:13 כי הוא חיזק את סורגי שעריך; הוא בירך אותך
ילדים בתוכך.
147:14 עושה שלום בגבולך ומלא אותך במיטב האדמה.
חיטה.
147:15 הוא שולח את מצוותו על הארץ דברו רץ מאוד
מַהֵר.
147:16 הוא נותן שלג כצמר: הוא מפזר כפור כאפר.
147:17 הוא משליך את קרחו כפתים: מי יכול לעמוד בפני קורו?
147:18 שלח את דברו והמיס אותם מנשב רוחו.
והמים זורמים.
147:19 הראה דברו ליעקב את חוקיו ומשפטיו.
ישראל.
147:20 לא עשה כן בשום גוי ובאשר למשפטיו הם.
לא הכירו אותם. הלל את יהוה.