תהילים
142:1 קראתי אל-יהוה בקולי; בקול שלי אל ה\' עשיתי
לעשות את תחינה שלי.
142:2 שפכתי את תלונתי לפניו; הראיתי לפניו את צרותי.
142:3 כאשר רוחי הייתה מוצפת בתוכי, אז ידעת את דרכי. ב
הדרך אשר הלכתי בה תקעו לי מלכודת.
142:4 הסתכלתי על ימיני, והבטתי, אבל לא היה אדם שירצה
הכר אותי: מקלט כשל בי; אף גבר לא דאג לנשמה שלי.
142:5 קראתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסתי וחלקי בו.
ארץ החיים.
142:6 שים לב לצעקתי; כי הורדתי מאוד: הצילו אותי
רודפים; כי הם חזקים ממני.
142:7 הוציא נפשי מהכלא לשבח את שמך צדיק.
יקיף אותי סביב; כִּי תַעֲשֶׂה אֵלַי גָּדוֹל.