תהילים 141:1 אדוני, אני זועק אליך, מהר אלי; תן אוזן לקולי, מתי אני בוכה אליך. 141:2 תן תפילתי לפניך כקטורת; והרמה של ידי כקורבן הערב. 141:3 תן משמר, יהוה, לפני פי; לשמור על דלת שפתי. 141:4 אל תטה את לבי לכל דבר רע, לעשות בו מעשי רשעים אנשים שעושים עוון: ואל תאכלי מטעמם. 141:5 היכו אותי צדיקים; זה יהיה חסד : ויוכיח לִי; שמן מעולה יהיה, אשר לא ישבור את ראשי: כי עדיין גם תפילתי תהיה בפורענותיהם 141:6 כאשר יופלו שופטיהם במקומות אבנים, ישמעו את שלי מילים; כי הם מתוקים. 141:7 עצמותינו מפוזרות על פי הקבר, כמו כאשר חותכים וחותכים בוקע עצים על הארץ. 141:8 וְעֵינַי אֵלֶיךָ יְהוָה יְהוָה, בך בטחוני; לעזוב לא נשמתי חסרת כל. 141:9 שמור אותי מן המלכודות אשר הטמינו לי, ומן הג\'ינים עובדי עוון. 141:10 יפלו רשעים ברשתותיהם כל עוד אני ברח.