תהילים
141:1 אדוני, אני זועק אליך, מהר אלי; תן אוזן לקולי, מתי
אני בוכה אליך.
141:2 תן תפילתי לפניך כקטורת; והרמה של
ידי כקורבן הערב.
141:3 תן משמר, יהוה, לפני פי; לשמור על דלת שפתי.
141:4 אל תטה את לבי לכל דבר רע, לעשות בו מעשי רשעים
אנשים שעושים עוון: ואל תאכלי מטעמם.
141:5 היכו אותי צדיקים; זה יהיה חסד : ויוכיח
לִי; שמן מעולה יהיה, אשר לא ישבור את ראשי: כי עדיין
גם תפילתי תהיה בפורענותיהם
141:6 כאשר יופלו שופטיהם במקומות אבנים, ישמעו את שלי
מילים; כי הם מתוקים.
141:7 עצמותינו מפוזרות על פי הקבר, כמו כאשר חותכים וחותכים
בוקע עצים על הארץ.
141:8 וְעֵינַי אֵלֶיךָ יְהוָה יְהוָה, בך בטחוני; לעזוב
לא נשמתי חסרת כל.
141:9 שמור אותי מן המלכודות אשר הטמינו לי, ומן הג\'ינים
עובדי עוון.
141:10 יפלו רשעים ברשתותיהם כל עוד אני ברח.