תהילים
137:1 ליד נהרות בבל, שם ישבנו, ובכינו, כאשר אנו.
זכר את ציון.
137:2 תלינו את נבלינו על הערבות בתוכם.
137:3 כי שם הובילו אותנו בשבי דרשו מאיתנו שירה; ו
אֲשֶׁר בִּזְבְּלוּ לָנוּ, דרשו מאתנו שמחה לאמור: שירו לנו אחד מן
שירי ציון.
137:4 איך נשיר את שיר יהוה בארץ זרה?
137:5 אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני את ערמומיותה.
137:6 אם לא אזכור אותך, תדבק לשוני בגג פי;
אם אני מעדיף לא את ירושלים על השמחה העיקרית שלי.
137:7 זכור יהוה את בני אדום ביום ירושלים; WHO
אָמַר, מְקַבֵּל אוֹתוֹ, אֶת-הָיָה, עַד יְסוֹדוֹ.
137:8 בת-בבל--היחרבה; שמח הוא יהיה, זה
גמול לך כפי שעבדת אותנו.
137:9 אשרי הוא הלוקח ומדביק את הקטנים שלך נגד
אבנים.