תהילים 132:1 ה\' זכור את דוד ואת כל צרותיו. 132:2 איך נשבע ליהוה ונדר לאלוהי יעקב גבור; 132:3 אמנם לא אבוא אל אוהל ביתי ולא אעלה אליו המיטה שלי; 132:4 לא אתן שינה לעיני ולא תרדמה לעפעפי 132:5 עד אשר אגלה מקום ליהוה, משכן לאל הגבור של יעקב. 132:6 הנה שמענו עליו באפרתה מצאנו אותו בשדות היער. 132:7 נלך אל סוכותיו נשתחוה להדום. 132:8 קום יהוה אל מנוחתך; אתה, וארון עוזך. 132:9 ילבשו כהניך צדקה; וַיִּזְעוּ קְדֹשֶיךָ לשמחה. 132:10 למען דוד עבדך אל תפנה את פני המשוח שלך. 132:11 נשבע יהוה באמת לדוד; הוא לא יפנה ממנו; שֶׁל את פרי גופך אשים על כסאך. 132:12 אם ישמרו בניך את בריתי ואת עדותי כי אעשה למד אותם, גם בניהם ישבו על כסאך לעולם. 132:13 כי בחר יהוה בציון; הוא חפץ בו למגוריו. 132:14 זו מנוחתי לעד: כאן אשב; כי חפצתי בזה. 132:15 אברך בשפע את פרנסתה אשביע את ענייה לחם. 132:16 גם אלביש את כוהניה בישועה וקדושיה יעשו. לצעוק בקול מאושר. 132:17 שם אביא את קרן דוד לניצוץ מנורה קבעתי. שלי משוח. 132:18 אויביו אלביש בושה ועל עצמו עטרתו. לִפְרוֹחַ.