תהילים
132:1 ה\' זכור את דוד ואת כל צרותיו.
132:2 איך נשבע ליהוה ונדר לאלוהי יעקב גבור;
132:3 אמנם לא אבוא אל אוהל ביתי ולא אעלה אליו
המיטה שלי;
132:4 לא אתן שינה לעיני ולא תרדמה לעפעפי
132:5 עד אשר אגלה מקום ליהוה, משכן לאל הגבור
של יעקב.
132:6 הנה שמענו עליו באפרתה מצאנו אותו בשדות היער.
132:7 נלך אל סוכותיו נשתחוה להדום.
132:8 קום יהוה אל מנוחתך; אתה, וארון עוזך.
132:9 ילבשו כהניך צדקה; וַיִּזְעוּ קְדֹשֶיךָ
לשמחה.
132:10 למען דוד עבדך אל תפנה את פני המשוח שלך.
132:11 נשבע יהוה באמת לדוד; הוא לא יפנה ממנו; שֶׁל
את פרי גופך אשים על כסאך.
132:12 אם ישמרו בניך את בריתי ואת עדותי כי אעשה
למד אותם, גם בניהם ישבו על כסאך לעולם.
132:13 כי בחר יהוה בציון; הוא חפץ בו למגוריו.
132:14 זו מנוחתי לעד: כאן אשב; כי חפצתי בזה.
132:15 אברך בשפע את פרנסתה אשביע את ענייה
לחם.
132:16 גם אלביש את כוהניה בישועה וקדושיה יעשו.
לצעוק בקול מאושר.
132:17 שם אביא את קרן דוד לניצוץ מנורה קבעתי.
שלי משוח.
132:18 אויביו אלביש בושה ועל עצמו עטרתו.
לִפְרוֹחַ.