תהילים
109:1 אל-שקט, אלוהי תהילתי;
109:2 כי פתחו פי הרשעים ופי הרמאים.
נגדי: דיברו עלי בלשון שקר.
109:3 הם הקיפו אותי גם בדברי שנאה; ונלחם נגדי
ללא סיבה.
109:4 בגלל אהבתי הם יריבי, אבל אני מתמסר לתפילה.
109:5 והם גמלו לי רע על טוב ושנאה על אהבתי.
109:6 העמיד עליו רשע ותעמוד השטן לימינו.
109:7 כשיישפט, יורשע, ותהיה תפילתו
חטא.
109:8 יהיו ימיו מעטים; ותן לאחר לקחת את משרדו.
109:9 יהיו בניו ערלים ואשתו אלמנה.
109:10 יהיו בניו נוודים תדיר ויתחננו: יחפשו את שלהם
גם לחם ממקומותיהם השוממים.
109:11 יתפסו הסוחט את כל אשר לו; ותן לזרים לקלקל
העבודה שלו.
109:12 לא יהיה מי שירחם עליו ואל יהיה
להעדיף את ילדיו חסרי האב.
109:13 יכרתו צאצאיו; ובדור הבא תנו להם
השם יימחק.
109:14 יזכרו עון אבותיו עם יהוה; ולא לתת
חטא אמו יימחה.
109:15 יהיו לפני יהוה תמיד למען יכרת את הזיכרון
מהם מן הארץ.
109:16 כי הוא זכר שלא לרחם, אלא רדף את העניים
ואביון, למען יהרוג אפילו שבור לב.
109:17 כשם שאהב את הקללה, כך יבוא אליו, כשם שלא התלהב ממנו.
ברכה, אז שיהיה רחוק ממנו.
109:18 כמו שהוא התלבש בקללה כמו בבגדו, כן ייתן
בא במעיו כמים, וכשמן בעצמותיו.
109:19 יהיה לו כבגד המכסה אותו ולחגורה
שבו הוא חגור ללא הרף.
109:20 יהי זה שכר יריבי מאת יהוה ומהם
שמדברים רעה על נשמתי.
109:21 אך עשה לי ה\' יהוה למען שמך כי שלך.
טוב רחמים, תציל אותי.
109:22 כי עני ועני אני ולבי פצוע בתוכי.
109:23 הלכתי כמו הצל כשהוא יורד: אני נזרק למעלה ולמטה כמו
הארבה.
109:24 הברכיים שלי חלשות מהצום; וּבְשָׂרִי מְשַׁמֵּן.
109:25 גם אני הפכתי לחרפה להם: בראותם בי רעדו.
הראשים שלהם.
109:26 עזור לי יהוה אלהי הושיעני לפי רחמיך.
109:27 למען ידעו כי זו ידך; כי אתה, יהוה, עשית זאת.
109:28 יקללו ויברכו אותך בקום יבושו;
אבל ישמח עבדך.
109:29 יתלבשו יריבי בושה ויכסו
עצמם עם הבלבול שלהם, כמו עם מעטה.
109:30 אשבח מאד את יהוה בפי; כן, אשבח אותו
בקרב ההמון.
109:31 כי יעמוד לימינו של העני להצילו מאלה
שמגנים את נפשו.