תהילים
                                     104:1 ברך את יהוה נפשי. ה\' אֱלֹהַי, גָּדוֹל אַתָּה; אתה
                                                                                                     לבוש בכבוד והדר.
                                                                                  104:2 המתכסה באור כבגד: המתוח
                                                                                                     השמים כמו וילון:
                                                             104:3 המניח את קורות חדריו במים העושה את.
                                                                           ענן מרכבתו: ההולך על כנפי הרוח:
                                                     104:4 אשר עושה את מלאכיו רוחות; שריו אש בוערת:
                                                           104:5 אשר הקים את יסודות הארץ למען לא תסור
                                                                                                            אֵיִ פַּעַם.
                                                                    104:6 כיסת אותו בתהום כבגד: עמדו המים
                                                                                                                מעל ההרים.
                                                      104:7 על תוכחתך ברחו; בקול רעםך מיהרו להסתלק.
                                                       104:8 הם עולים בהרים; יורדים בעמקים אל המקום
                                                                                                         אשר ייסדת להם.
                                                                 104:9 קבעת גבול שלא יעברו; שהם לא פונים
                                                                                  שוב כדי לכסות את כדור הארץ.
                               104:10 הוא שולח את המעיינות אל העמקים, העוברים בין הגבעות.
                                       104:11 הם שותים לכל חית השדה, חמורי הבר מכווים את שלהם
                                                                                                                       צָמָא.
                                                                     104:12 על ידם ישכנו לעוף השמים השרים.
                                                                                                            בין הסניפים.
                                                          104:13 הוא משקה את הגבעות מחדריו שבעה הארץ.
                                                                                                                פרי מעשיך.
                                                                    104:14 הוא גורם לעשב לבקר ועשב לשירות
                                                                               אדם: למען יוציא אוכל מן הארץ;
                                                            104:15 ויין משמח את לב האדם ושמן לשמח פניו
                                                                                    זוהר ולחם מחזק את לב האדם.
                                                  104:16 עצי יהוה מלאים מוהל; ארזי הלבנון, אשר הוא
                                                                                                                           נטע;
                   104:17 במקום שהציפורים עושות את קנים שלהן: באשר לחסידה, עצי אשוח.
                                                                                                                  הבית שלה.
                                    104:18 הגבעות הגבוהות הן מקלט לעזי הבר; ואת הסלעים עבור
                                                                                                                   קונוסים.
                                         104:19 הוא מינה את הירח לעונות: השמש יודעת את ירידתו.
                                                      104:20 אתה עושה חושך וזה לילה שבו כל חיות הים.
                                                                                                         יער אכן מתגנב.
                    104:21 האריות הצעירים שואגים אחרי טרפם ומבקשים את בשרם מאלוהים.
                                                          104:22 השמש זורחת הם מתאספים ומשכיבים אותם
                                                                                                          המאורות שלהם.
                                                             104:23 יוצא אדם לעבודתו ולעבודתו עד הערב.
                                                   104:24 יהוה, כמה רבות מעשיך! בחכמה עשית את כולם:
                                                                                                   מלאה הארץ בעושרך.
                       104:25 כך הוא הים הגדול והרחב הזה, שבו זוחלים דברים רבים מספור,
                                                                                     גם חיות קטנות וגם גדולות.
                                           104:26 הנה הולכות הספינות שם הלוויתן אשר עשית לשחק.
                                                                                                                             בו.
                                                    104:27 אלה מחכים בך כולם; למען תיתן להם את בשרם
                                                                                                                         עונה.
                                              104:28 כי אתה נותן להם הם אוספים אתה פתח את ידך הם.
                                                                                                                    מלא טוב.
                                                     104:29 הסתרת פניך הם נסערים אתה עצר את נשימתם.
                                                                                          הם מתים וחוזרים לעפרם.
                                                      104:30 אתה שולח את רוחך, הם נבראו ואתה מחדש את
                                                                                                         פני כדור הארץ.
                                                                    104:31 כבוד יהוה יעמוד לעד: ישמח יהוה.
                                                                                                            העבודות שלו.
                                                   104:32 הוא מביט על הארץ והיא רועדת נגע בגבעות ו
                                                                                                                הם מעשנים.
                                                               104:33 אשיר ליהוה כל ימי חיי אשיר הלל לי.
                                                                                          אלוהים בזמן שאני קיים.
                                                                 104:34 הרהורי בו תהיה מתוקה אשמח ביהוה.
                                                     104:35 יאבדו החוטאים מן הארץ, ואל יהיו הרשעים.
                                      יותר. בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה נַפְשִׁי. הלל את יהוה.