תהילים
102:1 שמע תפילתי יהוה ובוא זעקתי אליך.
102:2 אל תסתיר פניך ממני ביום בצרה; להטות את שלך
אוזן אלי: ביום אקרא ענה לי מהר.
102:3 כִּי כָּלוּ יָמֵי כַּעשן ועצמותי נשרפות כעשן
מוֹקֵד.
102:4 לבי מוכה וקמל כעשב; כדי שאשכח לאכול את שלי
לחם.
102:5 בגלל קול אנקתי נדבקות עצמותי בעורי.
102:6 אני כשקנאי מדבר אני כמו ינשוף מדבר.
102:7 אני מתבונן ואני כדרור לבד על ראש הבית.
102:8 אויבי חורפים אותי כל היום; והכועסים עלי
נשבעים נגדי.
102:9 כי אפר אכלתי כלחם ואת משקה עירבתי בבכי.
102:10 מפני חמתך וחמתך כי הרימתני.
והפיל אותי.
102:11 ימי כצל יורד; ואני קמל כמו עשב.
102:12 אבל אתה, יהוה, לעולם תעמוד; וזכרתך לכל
דורות.
102:13 תקום ותרחם על ציון לזמן לחסד אותה.
כן, הגיע הזמן שנקבע.
102:14 כי עבדיך ישמחו באבניה וחסדו את העפר.
מִזֶה.
102:15 וייראו הגויים את שם יהוה וכל מלכי ה\'.
אדמה תהילתך.
102:16 כאשר יבנה יהוה את ציון, יופיע בכבודו.
102:17 הוא יראה את תפילת האבלים ולא יזלזל בהם
תְפִלָה.
102:18 זה יהיה כתוב לדור הבא: והעם אשר
יווצר יהללו את ה\'.
102:19 כי הביט ממרומי קדשו; מגן - עדן
האם ראה יהוה את הארץ;
102:20 לשמוע את אנקת האסיר; להפסיד את אלו שמתמנים
למוות;
102:21 להודיע את שם יהוה בציון ואת הללתו בירושלים;
102:22 כאשר יתאספו העם והממלכות לשרת את
אָדוֹן.
102:23 הוא החליש את כוחי בדרך; הוא קיצר את ימיי.
102:24 אמרתי אלהי אל-קח אותי באמצע ימי שנותיך.
הם לאורך כל הדורות.
102:25 מימים ימימה הנחת את הארץ והשמים.
מעשה ידיך.
102:26 הם יאבדו, ואתה תחזיק מעמד, וכולם יזדקנו.
כמו בגד; כלבוש תחליף אותם, והם יהיו
השתנה:
102:27 אבל אתה אותו הדבר, ולשנותיך לא יהיה קץ.
102:28 ימשיכו בני עבדיך וזרעם יהיה
הוקם לפניך.