תהילים
88:1 יהוה אלוהי ישועתי קראתי לפניך יומם ולילה.
88:2 תבוא תפילתי לפניך הטה אזנך אל זעקתי;
88:3 כי מלאת נפשי צרות וחיי מתקרבים אל ה\'
קבר.
88:4 נמנה אני עם היורדים בבור אני כאדם אשר
אין כוח:
88:5 חופשי בין המתים כמו ההרוגים השוכבים בקבר, אשר אתה
אל תזכור עוד: וכרתו מידך.
88:6 הנחתני בבור הנמוך בחושך במעמקים.
88:7 כועס עלי חמתך וענית אותי בכל שלך.
גלים. סלע.
88:8 הרחקת את-מכרי ממני; עשית לי א
תועבה להם: אני סגור ולא יכול לצאת.
88:9 עייני מתאבלת על עגמת נפש: יהוה קראתי יום יום
עליך, הושטתי את ידי אליך.
88:10 האם תעשה נפלאות למתים? יקומו המתים וישבחו
לְךָ? סלע.
88:11 האם יאמר חסדך בקבר? או נאמנותך
בהרס?
88:12 האם יוודע נפלאותיך בחושך? וצדקתך ב
ארץ השכחה?
88:13 אבל אליך זעקתי, יהוה; ובבוקר תפלתי
למנוע ממך.
88:14 יהוה, למה אתה משליך את נפשי? למה אתה מסתיר את פניך ממני?
88:15 אני עגום ומוכן למות מנעוריי: בעוד אני סובל את שלך
אימים אני מוסחת.
88:16 חמתך העז עלה עלי; אימתך כרתה אותי.
88:17 סבבו סביבי יום יום כמים; הם הקיפו אותי
יַחַד.
88:18 מאהב וחבר הרחקת ממני וממכרי לתוכו
חוֹשֶׁך.