תהילים
77:1 צעקתי אל-אלהים בקולי אל-אלהים בקולי; והוא נתן
אוזן אלי.
77:2 ביום צרתי ביקשתי את ה\' צרתי רצה בלילה
ולא חדלה: נפשי סירבה להתנחם.
77:3 זכרתי את אלהים ונדרדתי התלוננתי ורוחי
המום. סלע.
77:4 אתה מחזיק את עיניי ערות: אני כל כך מוטרד עד שאיני יכול לדבר.
77:5 ראיתי את הימים של פעם, את השנים של ימי קדם.
77:6 אני קורא לזכור את השיר שלי בלילה: אני מתקשר עם שלי
לב: ורוחי עשתה חיפוש שקד.
77:7 יהוה ישליך לנצח? והאם לא יהיה נוח יותר?
77:8 האם נעלמו רחמיו נקיים לעד? האם הבטחתו נכשלת לנצח?
77:9 האם שכח אלוהים להיות חסד? הֲלֹא הוּא בִּכְעוֹם סָתַר אֶת רֶכְתּוֹ
רחמים? סלע.
77:10 ואמרתי זה חולי אבל אזכור את שנות ה\'
יד ימינו של העליון.
77:11 אזכור את מעשי יהוה בוודאי אזכור שלך
פלאים של פעם.
77:12 גם אהרהר בכל מלאכתך ואדבר על מעשיך.
77:13 דרכיך אלהים במקדש מי הוא אלוה גדול כמו אלוהינו?
77:14 אתה האל העושה נפלאות הגדת את כוחך
בקרב האנשים.
77:15 פדה בזרועך את עמך בני יעקב ו
יוסף. סלע.
77:16 ראו אותך המים, אלהים, המים ראו אותך; הם פחדו: ה
גם המעמקים היו מוטרדים.
77:17 העננים שפכו מים השמים הוציאו קול חיציך.
גם נסע לחו"ל.
77:18 קול רעםך היה בשמים הברקים האירו את
עולם: הארץ רעדה ורעדה.
77:19 דרכך בים ונתיבך במים הגדולים ואתך
צעדים אינם ידועים.
77:20 הוגת את עמך כצאן ביד משה ואהרן.