תהילים
57:1 רחם עלי אלוהים רחם עלי כי בטח נפשי.
אתה: כן בצל כנפיך אעשה מחסה עד אלה
אסונות יהיו מעבר.
57:2 אני צועק אל אלהים עליון; לאלוהים העושה הכל למענו
לִי.
57:3 הוא ישלח מן השמים והושיעני מחרפתו
יבלע אותי. סלע. אלוהים ישלח את רחמיו ואת שלו
אֶמֶת.
57:4 נפשי בין אריות ושכבתי בין העולים באש.
אֲפִלּוּ בְּנֵי אָדָם, שֶׁשְּׁנֵיהֶם חֲדָמִים וְחִצִּים, וְהָיוּ
לשון חרב חדה.
57:5 תרוממה אתה אלהים מעל השמים; יהי כבודך מעל הכל
כדור הארץ.
57:6 הם הכינו רשת לצעדי; נפשי כפופה: יש להם
חפר בור לפניי, בתוכו נפלו
עצמם. סלע.
57:7 לבי תקוע, אלהים, לבי תקוע: שר ונתן
שֶׁבַח.
57:8 התעורר כבודי; ער, מזמור ונבל: אני עצמי אתעורר מוקדם.
57:9 אשבחך ה\' בעם אשירה לך.
בין העמים.
57:10 כי גדול חסדך עד השמים ואמתך עד העננים.
57:11 נשגב אלוקים מעל השמים יהי כבודך מכולם.
כדור הארץ.