תהילים 49:1 שמעו זאת, כל-העם; האזינו, כל יושבי העולם: 49:2 גם נמוך וגם גבוה, עשיר ועני, יחד. 49:3 פי ידבר חכמה; והרהור לבי תהיה של הבנה. 49:4 אטה את אזני אל משל אפתח את דברי החשך הנבל. 49:5 מדוע אפחד בימי רעה, כאשר עוון שלי עקבים יקיפו אותי? 49:6 הבוטחים בממון שלהם ומתפארים בהמון מעושרם; 49:7 איש מהם לא יכול בשום אופן לפדות את אחיו, ולא לתת לאלוהים א כופר עבורו: 49:8 (כי יקרת גאולת נפשם ותפסיק לעד:) 49:9 שיחיה לנצח ולא יראה שחיתות. 49:10 כי הוא ראה כי חכמים מתים, גם השוטה והאדם הנבזה להתאבד, ולהשאיר את עושרם לאחרים. 49:11 מחשבתם הפנימית היא כי ישמרו בתיהם לעד ו מקומות מגוריהם לכל הדורות; הם קוראים לאדמותיהם לאחר השמות שלהם. 49:12 אף-על-פי-כן אדם בכבוד אינו עומד הוא כחיה לָמוּת. 49:13 זו דרכם איוולתם, אך צאצאיהם יאשרו להם אמרות. סלע. 49:14 כצאן הם מונחים בקבר; מָוֶת יִזְנַח בָּהֶם; וה ישרים ישלטו עליהם בבוקר; והיופי שלהם יאכלו בקבר ממקום משכנם. 49:15 אבל אלהים יגאל את נפשי מכוח הקבר כי יעשה לקבל אותי. סלע. 49:16 אל תירא כאשר מתעשר, כאשר תפארת ביתו. מוּגדָל; 49:17 כי במותו לא ישא דבר: כבודו לא יעשה לרדת אחריו. 49:18 אף כי בחייו בירך את נפשו ויהללו אותך אנשים. כאשר אתה עושה טוב לעצמך. 49:19 ילך אל-דור אבותיו; הם לעולם לא יראו אוֹר. 49:20 אדם בעל כבוד ואינו מבין, דומה לבהמה אשר לָמוּת.