תהילים
49:1 שמעו זאת, כל-העם; האזינו, כל יושבי העולם:
49:2 גם נמוך וגם גבוה, עשיר ועני, יחד.
49:3 פי ידבר חכמה; והרהור לבי תהיה
של הבנה.
49:4 אטה את אזני אל משל אפתח את דברי החשך
הנבל.
49:5 מדוע אפחד בימי רעה, כאשר עוון שלי
עקבים יקיפו אותי?
49:6 הבוטחים בממון שלהם ומתפארים בהמון
מעושרם;
49:7 איש מהם לא יכול בשום אופן לפדות את אחיו, ולא לתת לאלוהים א
כופר עבורו:
49:8 (כי יקרת גאולת נפשם ותפסיק לעד:)
49:9 שיחיה לנצח ולא יראה שחיתות.
49:10 כי הוא ראה כי חכמים מתים, גם השוטה והאדם הנבזה
להתאבד, ולהשאיר את עושרם לאחרים.
49:11 מחשבתם הפנימית היא כי ישמרו בתיהם לעד ו
מקומות מגוריהם לכל הדורות; הם קוראים לאדמותיהם לאחר
השמות שלהם.
49:12 אף-על-פי-כן אדם בכבוד אינו עומד הוא כחיה
לָמוּת.
49:13 זו דרכם איוולתם, אך צאצאיהם יאשרו להם
אמרות. סלע.
49:14 כצאן הם מונחים בקבר; מָוֶת יִזְנַח בָּהֶם; וה
ישרים ישלטו עליהם בבוקר; והיופי שלהם
יאכלו בקבר ממקום משכנם.
49:15 אבל אלהים יגאל את נפשי מכוח הקבר כי יעשה
לקבל אותי. סלע.
49:16 אל תירא כאשר מתעשר, כאשר תפארת ביתו.
מוּגדָל;
49:17 כי במותו לא ישא דבר: כבודו לא יעשה
לרדת אחריו.
49:18 אף כי בחייו בירך את נפשו ויהללו אותך אנשים.
כאשר אתה עושה טוב לעצמך.
49:19 ילך אל-דור אבותיו; הם לעולם לא יראו
אוֹר.
49:20 אדם בעל כבוד ואינו מבין, דומה לבהמה אשר
לָמוּת.