תהילים
                                              42:1 כמו שהאיב מתנשף אחר פלגי המים, כך מתנשף נפשי
                                                                                                             אתה, אלוהים.
                                              42:2 צמאה נפשי לאלהים לאלוהים חיים מתי אבוא ומתי
                                                                                               להופיע לפני אלוהים?
                                          42:3 דמעותי היו לבשר שלי יומם ולילה, כל הזמן אומרים
                                                                                                    אלי, היכן אלוהיך?
                            42:4 כשאני זוכר את הדברים האלה אני שופך בי את נפשי כי הלכתי
                                                           עם ההמון הלכתי איתם אל בית האלוהים בקול
                                                                            של שמחה ושבח, עם המון ששמרו חג.
                                                            42:5 למה אתה מופל נפשי? ולמה אתה מודאג בי?
                                                   מקווה אתה באלוהים: כי עוד אשבח אותו על עזרתו
                                                                                                  אַרֶשֶׁת פָּנִים.
                  42:6 אֱלֹהַי נַפְשִׁי נָפְשִׁי בְּתוֹכִי, עַל כֵּן אֶזְכָּרֵךְ
                                                                     מארץ ירדן ומהחרמונים מהגבעה מיזר.
                                                        42:7 תהום קורא לעומק ברעש נביעותיך כל גליך.
                                                                                          וְהִתְהַלְּכוּ עָלַי.
                                    42:8 וַיְצַוֵּה יְהוָה אֶת חֶסְדּוֹ בְּיוֹם וּבְיוֹם
                                                                         בלילה שירתו עמי, ותפילתי לאלוהי
                                                                                                                     חַיִים.
         42:9 אֹמַר אֶל אֱלֹהִים אֶת סָלִי לָמָּה שָׁכַחְתָּנִי? למה ללכת אני
                                                                                            אבלים על דיכוי האויב?
                                                   42:10 כחרב בעצמותי אויבי גנאי; בזמן שהם אומרים
                                                                                             יומי לי, היכן אלוהיך?
                                                    42:11 למה אתה מופל נפשי? ולמה אתה מודאג מבפנים
                                    לִי? מקווה אתה באלוהים: כי עוד אשבח אותו, אשר בריאותו
                                                                                                    פני, ואלוהים שלי.