תהילים
22:1 אלהי אלהי למה עזבתני? למה אתה כל כך רחוק
עוזר לי, ומדברי שאגתי?
22:2 א-לוהי אני צועק ביום ולא שומע; ובלילה
העונה, ואיני שותק.
22:3 אבל קדוש אתה, יושב תהלות ישראל.
22:4 אבותינו בטחו בך בטחו והצלת אותם.
22:5 קראו אליך וניצלו בך בטחו והיו
לא מבולבל.
22:6 אבל אני תולעת ואין אדם; חרפה של בני אדם, ובוז ל
אֲנָשִׁים.
22:7 כל הרואים אותי צוחקים אותי לבוז הם יורים את השפה
להניד את הראש ולומר,
22:8 בטח ביהוה שיצילו הושיע אותו.
לראות שהוא נהנה ממנו.
22:9 אבל אתה הוציאני מהרחם נתת לי לקוות.
כשהייתי על שדי אמי.
22:10 השלכתי עליך מרחם אתה אלוהיי מאמי אמי.
בֶּטֶן.
22:11 אל תהיה רחוק ממני; כי צרה קרובה; כי אין מי שיעזור.
22:12 פרים רבים הקיפו אותי שוורים חזקים של בשן עטפו אותי
עָגוֹל.
22:13 פתחו בי בפיהם, כאריה שואף ושאג.
22:14 נשפכתי כמים וכל עצמותי נטולות לבי
הוא כמו שעווה; הוא נמס באמצע המעיים שלי.
22:15 יבוש כוחי כחרס; ולשוני דבקה בי
לסתות; והבאת אותי אל עפר המוות.
22:16 כי כלבים סבבו אותי קהל רשעים סגרו אותי.
הם פילחו את ידיי ורגלי.
22:17 אספר לכל עצמותיי הם מביטים ומביטים בי.
22:18 הם מחלקים את בגדיי בתוכם והפילו גורל על לבושי.
22:19 אך אל תתרחק ממני, יהוה, עוזני, הזדרז לעזרה.
לִי.
22:20 הציל את נפשי מן החרב; יקירתי מכוחו של הכלב.
22:21 הציל אותי מפי האריה כי שמעת אותי מקרני.
החדי קרן.
22:22 אודיע שמך לאחיי בתוך ה
עדה אשבחך.
22:23 יראי יהוה הלל אותו; כָּל אֶת זֶרַע יַעֲקֹב, הֲדָא
אוֹתוֹ; ותפחדו ממנו, כל זרע ישראל.
22:24 כִּי לֹא בָּז וְלֹא תָעֵב אֶת עֲנוֹת הַמַּעֲלוֹת;
וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ; אבל כשצעק אליו, הוא
שמע.
22:25 תשבחתי יהיה לך בקהילה הגדולה אשלם את נדרי.
לפני החוששים ממנו.
22:26 ענוים יאכלו וישבעו יהללו את יהוה
חפשו אותו: לנצח יחיה לבכם.
22:27 יזכרו כל קצוות העולם ויפנו אל יהוה והכל
מְאֹנְתֵי הָעַמִּים יַעֲבֹדוּ לְפָנֶיךָ.
22:28 כי המלכות היא ליהוה והוא מושל בגויים.
22:29 יאכלו וישחוו כל השמנים על הארץ כל ההולכים
ירד אל העפר ישתחוה לפניו: ואת שלו איש לא יוכל לחיות
נֶפֶשׁ.
22:30 זרע יעבדו; זה יחשב ליהוה על א
דוֹר.
22:31 יבואו ויגידו צדקתו לעם אשר
יוולד, כי עשה זאת.