תהילים
2:1 מדוע משתוללים הגויים, והעם מדמיין דבר הבל?
2:2 קבעו מלכי הארץ, והשליטים יעצו
יחד נגד ה\' ונגד משחו לאמר:
2:3 הבה נשבור את רצועותיהם ונשליך מעלינו את חבליהם.
2:4 היושב בשמים יצחק יהוה
לַעַג.
2:5 וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בְּחֲמָתוֹ וַיִּתְעַרֵם בְּכָלוֹ
אִי שְׂבִיעוּת רָצוֹן.
2:6 ואולם נתתי את מלכי על גבעת ציון קדשי.
2:7 אספר את הגזירה ה\' אמר אלי אתה בני אתה;
היום הזה ילדתי אותך.
2:8 בקש ממני ונתתי לך את הגויים לנחלתך ו
את קצה הארץ לנחלתך.
2:9 תשבר אותם במוט ברזל; תִּקְצוּ אוֹתָם
כמו כלי חרס.
2:10 אז חכמים עתה, מלכים, חונך, שופטי
כדור הארץ.
2:11 עבדו את יהוה בפחד ושמחו ברעד.
2:12 נשק את הבן פן יכעס ותאבדו מהדרך כשלו
זעם מוצת אך במעט. אשרי כל הנותנים מבטחים
בו.