תהילים 2:1 מדוע משתוללים הגויים, והעם מדמיין דבר הבל? 2:2 קבעו מלכי הארץ, והשליטים יעצו יחד נגד ה\' ונגד משחו לאמר: 2:3 הבה נשבור את רצועותיהם ונשליך מעלינו את חבליהם. 2:4 היושב בשמים יצחק יהוה לַעַג. 2:5 וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בְּחֲמָתוֹ וַיִּתְעַרֵם בְּכָלוֹ אִי שְׂבִיעוּת רָצוֹן. 2:6 ואולם נתתי את מלכי על גבעת ציון קדשי. 2:7 אספר את הגזירה ה\' אמר אלי אתה בני אתה; היום הזה ילדתי אותך. 2:8 בקש ממני ונתתי לך את הגויים לנחלתך ו את קצה הארץ לנחלתך. 2:9 תשבר אותם במוט ברזל; תִּקְצוּ אוֹתָם כמו כלי חרס. 2:10 אז חכמים עתה, מלכים, חונך, שופטי כדור הארץ. 2:11 עבדו את יהוה בפחד ושמחו ברעד. 2:12 נשק את הבן פן יכעס ותאבדו מהדרך כשלו זעם מוצת אך במעט. אשרי כל הנותנים מבטחים בו.