פתגמים
                                                 31:1 דברי המלך למואל הנבואה אשר לימדה אותו אמו.
                                                                   31:2 מה, בני? ומה, בן רחמי? ומה, הבן שלי
                                                                                                                       נדרים?
                                                                    31:3 אל תתן כוחך לנשים ודרכיך למשחית
                                                                                                                       מלכים.
                                                   31:4 לא למלכים, למואל, לא למלכים לשתות יין; ולא
                                                                                                   לנסיכים משקה חזק:
                                     31:5 פן ישתו וישכחו את הדין ויעוותו את משפטו של כל אחד
                                                                                                                   הפגועים.
                                                                   31:6 תן משקה חזק למוכן לאבד ויין לאלה
                                                                                                             בעלי לב כבד.
                                         31:7 ישתה וישכח את עניותו, ולא יזכר עוד את מצוקותיו.
                                                      31:8 פתח את פיך לאלמים למען כל הממונים עליהם
                                                                                                                       הֶרֶס.
                                       31:9 פתח את פיך, שפט בצדק, והעמד במשפט העניים והעניים
                                                                                                                     נִזקָק.
                         31:10 מי יכול למצוא אשת סגולה? כי המחיר שלה הוא הרבה מעל אודם.
                                                                            31:11 לב בעלה בטח בה למען יהיה לו
                                                                                                             לא צריך שלל.
                                                               31:12 היא תעשה לו טוב ולא רע כל ימי חייה.
                                                     31:13 היא מחפשת צמר ופשתן ועובדת ברצון בידיה.
                                    31:14 היא כמו ספינות הסוחרים; היא מביאה את מזונה מרחוק.
                                                        31:15 גם היא קמה בעוד לילה ונותנת בשר לביתה.
                                                                                                        וחלק לנערותיה.
                                                              31:16 היא בוחנת שדה ותקנה אותו בפרי ידיה
                                                                                                                  נוטע כרם.
                                            31:17 היא חוגרת את מותניה בכוח ומחזקת את זרועותיה.
                                                       31:18 היא תבחין כי סחורתה טובה לא כבה נר שלה.
                                                                                                                   לַיְלָה.
                                     31:19 היא מניחה את ידיה אל הציר, וידיה אוחזות את העמוד.
                                           31:20 היא מושיטה את ידה אל העני; כן, היא מושיטה אותה
                                                                                                        ידיים לנזקקים.
                                                                           31:21 לא תפחד משלג לביתה לכל ביתה
                                                                                                        לבושים בארגמן.
                                        31:22 היא עושה לעצמה כיסויי שטיח; הבגדים שלה הם משי ו
                                                                                                                     סָגוֹל.
                                                          31:23 בעלה ידוע בשערים כשהוא יושב בין זקני
                                                                                                                         הארץ.
                                             31:24 היא עושה פשתן, ומוכרת אותו; וממסור חגורות אל
                                                                                                                     סוֹחֵר.
                                                                  31:25 עוז וכבוד לבושה; והיא תשמח במועד
                                                                                                                       תבואו.
                                                               31:26 היא פתחה את פיה בחכמה; ובלשונה דין
                                                                                                                           חסד.
                                            31:27 היא רואה היטב את דרכי ביתה, ולא אוכלת את הלחם
                                                                                                                    של בטלה.
                                                       31:28 קמו בניה ויקראו לה ברוכה; גם בעלה, והוא
                                                                                                                משבח אותה.
                                                 31:29 בנות רבות עשו טובות, אבל אתה מצטיין בכולן.
                                                            31:30 חן היא תרמית ויופי הבל, אבל אשה יראת
                                                                                                        יהוה, היא תשבח.
                                         31:31 תן לה מפרי ידיה; ותן ליצירותיה לשבח אותה פנימה
                                                                                                                     השערים.