פתגמים
29:1 מי שנוכח תדיר מחשל את צווארו, פתאום יהיה
נהרס, וזאת ללא תיקון.
29:2 כאשר הצדיקים ברשות, העם שמח, אך כאשר העם
רשע נושא שלטון, העם מתאבל.
29:3 אוהב את החכמה, משמח את אביו, והחבר
עם זונות מוציא את רכושו.
29:4 המלך במשפט מקים את הארץ ומי שמקבל מתנות
להפיל אותו.
29:5 איש החניף לרעך פורש רשת לרגליו.
29:6 בעוון איש רשע יש מלכודת וצדיק
שר ושמח.
29:7 צדיק רואה בענין עני ורשע
מתייחס לא לדעת את זה.
29:8 בני בוז מביאים עיר למלכודת, וחכמים מסירים את הכעס.
29:9 אם חכם יריב עם איש שוטה, בין שהוא זועם ובין שהוא צוחק.
אין מנוחה.
29:10 צמא-דם שונא את הישר, אך הצדיק מבקש את נפשו.
29:11 שוטה משמיע את כל דעתו וחכם שומר אותו עד
לאחר מכן.
29:12 אם שליט ישמע לשקר, כל עבדיו רשעים.
29:13 עני ורמאי נפגשים יחדיו יהוה מאיר את שניהם
העיניים שלהם.
29:14 המלך השופט את העני בנאמנות כסאו יהיה
הוקמה לנצח.
29:15 מטה ותוכחה נותנים חכמה וילד שנותר לעצמו מביא
את אמא שלו להתבייש.
29:16 כאשר ירבו הרשעים, גדלה העבירה:
צדיקים יראו את נפילתם.
29:17 תקן את בנך ויתן לך מנוחה; כן, הוא ישמח
אל נשמתך.
29:18 במקום שאין חזון אבד העם ושומר
חוק, שמח הוא.
29:19 עבד לא יתוקן במילים כי אף על פי שהוא מבין
לא יענה.
29:20 רואה אתה איש נמהר בדבריו? יש יותר תקווה של א
טיפש מאשר ממנו.
29:21 המעלה בעדינות את עבדו מילד, יהיה לו
להפוך לבנו לאורך זמן.
29:22 איש כועס מעורר ריב ואדם זועם שופע
פֶּשַׁע.
29:23 גאוותו של אדם תשפילו וכבוד ישמר את הענווים
רוּחַ.
29:24 מי ששותף לגנב שונא את נפשו הוא שומע קללות.
וְלֹא מְסַפֵּר בּוֹ.
29:25 יראת אדם מביאה מלכודת והבוטח בה
יהוה יהיה בטוח.
29:26 רבים מבקשים את חסד השליט; אבל משפטו של כל אדם בא מן ה
אָדוֹן.
29:27 עוול הוא תועבה לצדיק והישר בפנים
הדרך היא תועבה לרשעים.