פתגמים
26:1 כשלג בקיץ וכגשם בקציר, כך הכבוד אינו ראוי לא
שׁוֹטֶה.
26:2 כציפור בנדודים כסנונית בעוף כך הקללה.
חסר סיבה לא יבוא.
26:3 שוט לסוס רסן לחמור ומוט לסוס.
חזור.
26:4 אל תענה כסיל לפי סכלתו פן תהי כמותו
אוֹתוֹ.
26:5 ענה כסיל לפי סכלתו, פן יתחכם בעצמו
יְהִירוּת.
26:6 השולח מסר ביד שוטה כורת את רגליו
ושותה נזק.
כז,ז רגלי הצולע אינן שוות: כך משל בפי
טיפשים.
26:8 כקושר אבן בקלע כך הוא המעניק כבוד ל
שׁוֹטֶה.
26:9 כמו שקוץ עולה ביד שיכור, כך משל ב-
פה של טיפשים.
26:10 האלוהים הגדול שיצר את כל הדברים גם גמול לשוטה וגם
מתגמל עבריינים.
26:11 כשם שכלב חוזר לקיאו כך חוזר שוטה אל איוולתו.
26:12 האם אתה רואה איש חכם ביופיו? יש יותר תקווה לטיפש
מאשר שלו.
26:13 אמר העצלן, אריה יש בדרך; אריה נמצא ב
רחובות.
26:14 כשם שהדלת הופכת על ציריו, כך עצלן על משכבו.
26:15 עצלן טמון ידו בחיקו; מצער אותו להביא אותו
שוב אל פיו.
26:16 העצל חכם יותר בכבודו משבעה אנשים שיכולים לגמול
סיבה.
26:17 העובר על פניו ומתערב בריב שאינו לו, הוא
כמו אחד שתופס כלב באוזניים.
26:18 כאדם מטורף המטיל אש, חצים ומוות
26:19 כך האיש המטעה את רעהו ואומר האין אני בפנים.
ספּוֹרט?
26:20 במקום שאין עצים, שם כבה האש, ובמקום שאין
דובר, הריב נפסק.
26:21 כגחלים לגחלים בוערות ועצים לאש; כך גם אדם שנוי במחלוקת
להצית מחלוקת.
26:22 דִּבְרֵי מְנַפְשִׁים כְּפַצְעִים וְיָרְדוּ אֶל הָאָרֶץ
החלקים הפנימיים ביותר של הבטן.
26:23 שפתיים בוערות ולב מרושע הם כחרס מכוסה כסף
סִיג.
26:24 השונא מתבלבל בשפתיו ומטעה בתוכו מרמה.
אוֹתוֹ;
26:25 כשהוא מדבר יפה אל תאמין לו כי שבע תועבות יש
בליבו.
26:26 אשר שנאתו מכוסה במרמה, רשעתו תתגלה לפנים
כל העדה.
26:27 מי שחופר בור יפול בו ומגלגל אבן.
יחזור עליו.
26:28 לשון שקר שונא את הסובלים ממנה; ומחמיא
הפה עושה חורבן.