פתגמים 26:1 כשלג בקיץ וכגשם בקציר, כך הכבוד אינו ראוי לא שׁוֹטֶה. 26:2 כציפור בנדודים כסנונית בעוף כך הקללה. חסר סיבה לא יבוא. 26:3 שוט לסוס רסן לחמור ומוט לסוס. חזור. 26:4 אל תענה כסיל לפי סכלתו פן תהי כמותו אוֹתוֹ. 26:5 ענה כסיל לפי סכלתו, פן יתחכם בעצמו יְהִירוּת. 26:6 השולח מסר ביד שוטה כורת את רגליו ושותה נזק. כז,ז רגלי הצולע אינן שוות: כך משל בפי טיפשים. 26:8 כקושר אבן בקלע כך הוא המעניק כבוד ל שׁוֹטֶה. 26:9 כמו שקוץ עולה ביד שיכור, כך משל ב- פה של טיפשים. 26:10 האלוהים הגדול שיצר את כל הדברים גם גמול לשוטה וגם מתגמל עבריינים. 26:11 כשם שכלב חוזר לקיאו כך חוזר שוטה אל איוולתו. 26:12 האם אתה רואה איש חכם ביופיו? יש יותר תקווה לטיפש מאשר שלו. 26:13 אמר העצלן, אריה יש בדרך; אריה נמצא ב רחובות. 26:14 כשם שהדלת הופכת על ציריו, כך עצלן על משכבו. 26:15 עצלן טמון ידו בחיקו; מצער אותו להביא אותו שוב אל פיו. 26:16 העצל חכם יותר בכבודו משבעה אנשים שיכולים לגמול סיבה. 26:17 העובר על פניו ומתערב בריב שאינו לו, הוא כמו אחד שתופס כלב באוזניים. 26:18 כאדם מטורף המטיל אש, חצים ומוות 26:19 כך האיש המטעה את רעהו ואומר האין אני בפנים. ספּוֹרט? 26:20 במקום שאין עצים, שם כבה האש, ובמקום שאין דובר, הריב נפסק. 26:21 כגחלים לגחלים בוערות ועצים לאש; כך גם אדם שנוי במחלוקת להצית מחלוקת. 26:22 דִּבְרֵי מְנַפְשִׁים כְּפַצְעִים וְיָרְדוּ אֶל הָאָרֶץ החלקים הפנימיים ביותר של הבטן. 26:23 שפתיים בוערות ולב מרושע הם כחרס מכוסה כסף סִיג. 26:24 השונא מתבלבל בשפתיו ומטעה בתוכו מרמה. אוֹתוֹ; 26:25 כשהוא מדבר יפה אל תאמין לו כי שבע תועבות יש בליבו. 26:26 אשר שנאתו מכוסה במרמה, רשעתו תתגלה לפנים כל העדה. 26:27 מי שחופר בור יפול בו ומגלגל אבן. יחזור עליו. 26:28 לשון שקר שונא את הסובלים ממנה; ומחמיא הפה עושה חורבן.