פתגמים
                                                 24:1 אל תתקנא באנשים הרעים ואל תחפוץ להיות עמם.
                                                        24:2 כי לבם בוחן חורבן ושפתיהם מדברות רעות.
                                                                 24:3 בחכמה נבנה בית; ועל ידי הבנה זה כן
                                                                                                                 מְבוּסָס:
                                                                    24:4 ובידיעה יתמלאו החדרים בכל יקר ו
                                                                                                                עושר נעים.
                                                   24:5 חכם הוא חזק; וְאִישׁ דַּעַת מְגַבֵּל עֹז.
                                                            24:6 כי בעצת חכמים תעשה את מלחמתך וברבים.
                                                                                                   יועצים יש בטיחות.
                                                      24:7 חכמה גבוהה מדי לשוטה לא פתח את פיו בשער.
                                                                                24:8 הממציא לעשות רע ייקרא רע.
                                                            24:9 מחשבת סכלות היא חטא, והבוז הוא תועבה
                                                                                                                       גברים.
                                                                            24:10 אם תתעלף ביום צרה כוחך קטן.
                                                     24:11 אם תמנע מלהציל את הנמשכים למוות ואת אלה
                                                                                                      שמוכנים להיהרג;
                                                               24:12 אם תאמר הנה לא ידענו; לא מי מהרהר ב
                                                  לב לשקול את זה? ושומר נפשך, האין הוא יודע זאת?
                                                            וְלֹא יַפְלִיל לְאִישׁ כַּמַּעֲשָׂיו?
                                                             24:13 בני דבש אכלך כי טוב; וחלת הדבש, שהיא
                                                                                                            מתוק לטעמכם:
                                                                24:14 כך תהיה דעת החכמה לנפשך כאשר תמצא
                                                                        זה, אז יהיה שכר, וציפיתך לא תגזור
                                                                                                                         כבוי.
                                                         24:15 אל תחכה רשע על משכן צדיקים; לְקַלְקֵל
                                                                                                       לא מקום מנוחתו:
                                                                    24:16 כי צדיק נופל שבע פעמים וקם ורשע
                                                                                                        ייפול לשובבות.
                                                                24:17 אל תשמח בנפילת אויבך ואל ישמח לבך
                                                                                                              כשהוא מועד:
                                                               24:18 פן יראה יהוה וירע אותו וישיב חמתו.
                                                                                                                         ממנו.
                                                            24:19 אל תדאג מפני אנשים רעים ואל תתקנא ב-
                                                                                                                     רָשָׁע;
                                                           24:20 כי לא יהיה שכר לאדם הרשע; נר של רשעים
                                                                                                                         יוצא.
                                               24:21 בני ירא אתה את יהוה ואת המלך ואל תתערב באלה
                                                                                                          ניתנים לשנות:
                                                    24:22 כי תקום פורענתם פתאום; ומי יודע את חורבן
                                                                                                                       שניהם?
                                                  24:23 גם הדברים האלה שייכים לחכמים. לא טוב לכבד
                                                                                                          אנשים בשיפוט.
                                                                       24:24 האומר אל הרשע צדיק אתה; לו העם
                                                                                           קללה, גוים יתעבו אותו:
                                                                   24:25 אבל לתוכחים בו תענוג וברכה טובה
                                                                                                              לבוא עליהם.
                                                           24:26 איש ינשק את שפתיו המשיב תשובה נכונה.
                                                       24:27 הכן את מלאכתך בחוץ ועשה לך אותה בשדה; ו
                                                                                                 אחר כך בנה את ביתך.
                                                         24:28 אל תהי עד נגד רעך בלי סיבה; ולא להונות
                                                                                                       עם השפתיים שלך.
                                                               24:29 אל תאמר אעשה לו כמו שעשה לי אשיב ל-
                                                                                                       אדם לפי עבודתו.
                                                                24:30 הלכתי בשדה העצלן ובכרם האיש הריק.
                                                                                                                    של הבנה;
                                                            24:31 והנה הכל גדל בקוצים וסרפדים כיסו את
                                                                                  פניו, וחומת האבן שלו נשברה.
                                                            24:32 וראיתי, והבטתי בו, ראיתי בו, וקיבלתי
                                                                                                                       הוראה.
                                                       24:33 אבל קצת שינה, קצת שינה, קצת קיפול ידיים
                                                                                                                 לִישׁוֹן:
                                                                   24:34 ויבוא עניותך כמטייל; ורצונך כאל
                                                                                                                  אדם חמוש.